לימוד רפואה ואנטומיית הגוף בצורה הטובה ביותר היא על ידי ניתוח וביתור גופת אדם. למידה הלכה למעשה בשטח הינה הפרקטיקה הטובה ביותר. בימי הביניים החלו העוסקים ברפואה ואנטומיה לבצע מחקרים על גופות בני האדם, בכדי לפתח את המדע שכנראה אנו נהנים ממנו כיום. ברם, לא הסתפקו אותם האנשים בביתור רק גופות של אנשים מתים אלא חקרו וניתחו גם בני אדם חיים. בעידן המודרני ניתוח בני אדם חיים לצורך מחקר הנו עבירה ואסור על פי החוק הבינלאומי. על פי החוק, אדם המוכן לנדב את גופו לאחר המוות לצורכי מחקר ראשיי ובתנאי שיש הסכמה שלו בכתב מראש. האם מוסריות זו מתקבלת על היהדות?
הרב משה דב וולנר מביעה נקודת מבט על לימוד רפואה בעזרת ניתוח מתים.
הרב משה דב וולנר כיהן כרב מושב שפיר ולאחר מכן כרב העיר אשקלון וראש אבות בתי הדין באשקלון.
המאמר התפרסם בקובץ 'התורה והמדינה', קובץ ה-ו תשי"ג-תשי"ד (1953-4).
תקציר:
- פתיחה.
- מצוות הקבורה.
- איסור ניוול המת.
- גדר 'לועג לרש' בדיני המת.
- איסור הנאה מהמת.
- מסקנה.
קישורים:
הרב משה דב וולנר באתר ויקיפדיה.
'התורה והמדינה' קובץ ה-ו תשי"ג-י"ד באתר hebrewbooks.
חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ג-1953 באתר נבו.
מקורות נוספים:
הרב חנוך זונדל גרוסברג, "רפואה בשבת, ניתוחי מתים ופלסטיקה לאור ההלכה", תשכ"ז (1967).
הרב יצחק אריאלי, "ניתוח מתים במבט יהודי", תשכ"ג (1963).
הרב נחום שמריה שכטר, 'ניתוח מתים', תשכ"ב (1962).
הרב יששכר הלוי לוין, 'לשאלת ניתוח מתים', התורה והמדינה, קובץ ז-ח, תשט"ו (1955).
הרב עובדיה הדאיה, ניתוח מתים לצורך לימוד ורפואה, 'התורה והמדינה' קובץ ה-ו, תשי"ג (1953).
הרב שאול ישראלי, התייחסות לשני מאמרים: הדאיה וולנר, 'התורה והמדינה' קובץ ה-ו, תשי"ג (1953).
לקריאות והרחבות נוספות:
הפרייה לאחר המוות על פי המשפט העברי", הכנסת: הלשכה המשפטית, תשע"ז (2017).
הרב קלמן כהנא, "ניתוחי מתים בהלכה: סקירה ביבליוגרפית", אסיא כרך ו, מכון שלזינגר, תשמ"ט (1989).
רנ"ז. מאגר כתבות על ניתוח מתים באתר נח זבולוני: חצי מאה של עיתונות ירושלמית.
