אתגרי הדור במשרדם של רשמי נישואין בישראל הולך וגדל מיום ליום. לאחר עשורים של סוגיית "מיהו יהודי" קיימים היום בישראל עשרות אלפי אנשים, מבוגרים וילדים, הרשומים כיהודים לפי משרד הפנים אך לא יהיו זכאים להתחתן דרך הרבנות כדת משה וישראל משום שאינם יהודים לפי ההלכה. תופעת ההיטמעות של אינם יהודים בקרב החברה היהודית בישראל נוצרה מחמת עליית אנשים ממדינות שונות בעולם מכוח חוק השבות בהם לא הוסדרו ענייני הגיור והייחוס כפי ההלכה היהודית.
על כן, רשמי הנישואין בימינו צריכים לעבור הכשרה מיוחדת על מנת לבדוק את ייחוסם של הבאים להירשם לנישואין. במאמר שלפניכם הרב משה פינדלינג בוחן את הבעיות הנפוצות בימינו בעת רישומי הנישואין.
הרב משה פינדלינג היה הרב הרשמי הראשון של חברת 'אהבת תורה' בחיפה. מחבר "תחוקת העבודה".
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יב, תשכ"ט (1969).
תקציר:
- פתיחה.
- 'חזקת יהדות' בישראל.
- הבירור הנדרש בחשש פסולי קהל.
- ספק כהן להינשא עם גיורת או גרושה.
- בירור סטטוס הנרשם.
- נאמנות עדי רווקות.
- מסקנה.
- במקום בו לא מתעורר חשש כבד באשר לזהות המעוניינים להירשם לנישואין, יש לסמוך על חזקת יהדותם גם על ידי בירור בלתי פורמאלי, ואין לחשוש מחמת שמעשיהם רחוקים מדרך היהדות.
- בכל מקרה של ספק יש להעביר את החקירה לידי בית הדין ולנסות לברר בדרכים נוספות על מנת להגיע לבירור האמת.
- ספק כהונה – כגון אדם ששם משפחתו נפוץ בקרב כהנים והוא טוען שאינו כהן, יש לברר היטב את הדבר על ידי חקירת בית דין.
- חזקת רווקות או הנישואין של אדם שאין עברו ברור לרשם ניתן להסתפק גם בהצהרות מאת אנשים שאינם עומדים בגדרי עדות כשרה כמנומק במאמר.
קישורים:
'נועם', ספר י"ב באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
להרחבות וקריאות נוספות:
