גט הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מתגרשים בעל ואשה ומסיים את חיי נישואיהם על פי דיני התורה.
הגט נמנה עם אחת מתרי"ג מצוות התורה, מצווה תקעט, ומוזכר בספר דברים ובספר ישעיהו בשם "ספר כריתות". הלכותיו, תנאיו ופרטי כתיבתו נקבעו בבבל כבר בתקופת התלמוד ומאז ועד היום הוא מהווה, כאמור, את הדרך ההלכתית לביצוע טקס הגירושין בעם היהודי.
לתוקפו של המסמך משמעויות רבות וכבדות משקל עבור המשך חיי האישה ביחס למעמדה ההלכתי כאישה פנויה. חוסר תקינות בנתינתו או באופן כתיבתו משפיע באופן ישיר על הסטטוס ההלכתי שלה, ומשליך על זהותם של צאצאיה מאיש אחר באם נישאה לו ללא קבלת גט כשר.
במאמר שלפנינו דן הרב מנחם כשר בניסיון לאשר תוקף הלכתי לגירושין הנערכים בבית משפט ולא בבית הדין הרבני, ללא צורך במתן גט כשר. כותב המאמר סוקר בהרחבה כמה הצעות שהועלו על ידי רבנים שונים ומביע את דעתו ההלכתית באשר לשינויים הללו, תוך כדי הסתמכות על פסקי דין תקדימיים של פוסקי הלכה רבים מהדורות האחרונים.
הרב מנחם מנדל כשר זכה בפרס ישראל לספרות תורנית (1963) ופעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951). בעל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. חיבר מעל 30 ספרים תורניים.
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, ספר יב, תשכ"ט (1969).
תקציר:
- תיאור ההצעה להתיר אשת איש על ידי התפרדותם בערכאות, אף ללא גט.
- סקירת הצעות דומות שהועלו בעבר ונדחו על ידי פוסקי ההלכה באותה תקופה.
- סקירת ארבע ההצעות להיתר אשת איש ללא גט, בירור הלכתי כלפי כל אחת מהן, והשוואתן להצעה שנאסרה בעבר.
- מסקנה.
- יש לאסור באופן מוחלט את ההצעה להתיר אשת איש על ידי פרידה בערכאות ללא גט.
- אין כל תוקף הלכתי באם יעשו איזה תנאי בזמן הקידושין שיפתור את האישה ללא גט.
קישורים:
הרב מנחם מנדל כשר באתר ויקיפדיה.
'נועם', ספר י"ב באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
