גיור לשם עלייה או בשביל הילדים

גיור לשם עלייה לארץ ישראל וכן גיור בכדי שהילדים לא ירגישו שונים בחברה אלו מעשים שבכל יום בבית הדין המיוחד לגיור במדינת ישראל. האם גיור כזה תופס?

דיון זה הנו עתיק יומין המתחיל עוד מראשית ההיסטוריה היהודית כפי שמופיע בתנ"ך וממשיך לו בימי התלמוד ועד ימינו לו אנו עדים למתגיירים המבקשים לבוא בשערי הגיור והיהדות בשל סיבה כלשהי ולא כדי להתקרב לתורה ולמי שציווה אותה.

המאמר שלפניכם מציג את עמדתו של הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שנשאל בשנת תש"ט (1949) האם ניתן לערוך גיור לשם עלייה או בשביל הילדים.

הרב הרצוג היה רבה הראשי של יהדות אירלנד ולאחר מכן הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ואחר כך של מדינת ישראל בין השנים 1937-1959.

היה עם תואר דוקטור וקיבל חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.

תשובותיו נכתבו בשנים בו כיהן כרב ראשי ואחר כך נדפסו בשנת תשל"ב (1972).

המאמר התפרסם בספרו שו"ת היכל יצחק חלק אבן העזר ח"א סימן כא.

תקציר:

1. פתיחה.
2. בשביל להיות זכאי עלייה לארץ ישראל.
3. מהות הגיור בזמן הזה ובפרט בארץ ישראל.
4. גיור שהאישה מעוברת.
5. גיור שישנם ילדים משותפים.

---

קישורים:

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג באתר ויקיפדיה.

שו"ת היכל יצחק אבן העזר ח"א באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הרב אליהו בקשי דורון, "גר הוא: א) הרוצה להיכנס לכלל ישראל ב) הרוצה להיכנס תחת כנפי השכינה ג) הרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות", תשמ"ב (1982).

הרב חיים דוד הלוי, "קבלת גרים", תש"מ (1980).

הרב חיים דוד הלוי, אם יש מצווה בגיור, למה מקשים?", תשל"ו (1976).

לקריאות והרחבות נוספות:

"הגיור בישראל: בין המצוי לרצוי", מכון שבות עם, תשס"ז (2007).