דיני ירושה וצוואה ברוח יהודית

לא פעם אנו שומעים על ויכוחים במשפחה על דיני ירושה. נושא זה מתעצם עם הזדקנותם של היורשים או לאחר מותם. בדיני היהדות נאמרו כללים ברורים כיצד מורשים את הנכסים ליורשים ומי קודם למי ולמרות זאת אנו עוד מוצאים וויכוחים בנושא. כאשר נבדוק מדוע פורצות מריבות סביב ירושה נראה שפעמים המריבה פורצת בשל תחושת אי צדק בחלוקת הירושה.

אחת השאלות המתעוררות בדיני ירושה היא האם המוריש יכול לבחור למי לתת את הירושה. כמו כן, האם הוא יכול לבחור לשנות את הסכום מילד אחד לאחר. ומה הדין אם בכלל הוא רוצה לתת את נכסיו במקום לילדיו שהם יורשיו הביולוגיים, לאדם זר שאינו בן משפחה ואינו יורשו. שאלות אלו מתעוררות בכל יום כאשר באים לרשום צוואה ובפרט מתעוררות אצל עורכי דין העורכים צוואות במידה והנם דתיים שומרי הלכה.

משולחנו של הרשל"צ הרב שלמה עמאר מוגשת לפניכם תשובה מפורטת ומאירה השופכת אור על שאלות אלו ונותן כיוון להבין כיצד נכון וראוי לרשום צוואה לאור ההלכה היהודית.

הרב שלמה עמאר היה הראשון לציון בין השנים ה' תשס"ג – תשע"ג 2003-2013, וכיום מכהן כרבה הראשי של עיר הבירה, ירושלים.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת שמע שלמה ח"ב חושן משפט סימנים ח-י'.

תקציר:

סימן ח':

  1. פתיחה.
  2. האם מותר לתת הירושה לאדם זר ולא ליורשים.

סימן ט':

  1. דן האם מותר להוריש רק לאחד מילדיו.

סימן י':

  1. הרוצה להוריש מעט מנכסיו לכל ילדיו והשאר לאחרים.

קישורים:

הרב שלמה עמאר באתר ויקיפדיה.

שו"ת 'שמע שלמה' ח"ב באתר hebrewbooks.

הרב שלמה עמאר, 'המקדיש נכסיו לטובת הקדש ציבורי', תשנ"ג (1993).

מקורות נוספים:

הרב חיים דוד הלוי, "קיפוח האישה והבת בירושה לפי ההלכה", תשל"ו (1976).

הרב חיים דוד הלוי, "להשיל הבן מהירושה", תשל"ו (1976).

לקריאות והרחבות נוספות:

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 באתר נבו.

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו