המקדיש נכסיו להקדש ציבורי הנו כבר מושג טבוע בחברה בימינו וחלקנו ניזונים וחיים מנכסים אלו. מזה 'הקדש' ומה עושים אתו? כיום במדינת ישראל ישנו גוף חוקי, 'הקדש ציבורי', המאפשר לאנשים פרטיים לתרום את נכסיהם לטובת קידום פעילות ציבורית בתחומים שונים כחברה, מדע, טכנולוגיה, ספורט, רפואה, דת, צדקה, תרבות, בטחון ועוד.
היחידה שמטפלת ומסדירה את השימוש באותם נכסים באופן חוקי היא רשם ההקדשות במשרד המשפטים.
אחת השאלות המתעוררות סביב פעילות זו נובעת מצד ההלכה. דין הירושה בהלכה היהודית מגביל את האדם מלהוריש את נכסיו לאחרים במידה ויש לו יורשים. וא"כ מתעוררת השאלה האם יכול אדם להקדיש את נכסיו להקדש ציבורי למען מטרות ציבור שבהם האו מאמין ושם הוא רוצה לתרום את חלקו?
שאלה זו נשאל הרשל"צ הרב שלמה עמאר ותשובתו מלאה רביבי הלכה והדרכה לאדם המקדיש נכסיו להקדש. תשובה זו הינה המשך תשובת הרב שפורסמה גם כן באתר על דיני ירושה וצוואה ברוח יהודית.
הרב שלמה עמאר היה הראשון לציון בין השנים תשס"ג – תשע"ג (2003-2013), וכיום מכהן כרבה הראשי של עיר הבירה, ירושלים.
המאמר התפרסם בספרו שו"ת שמע שלמה ח"ב חושן משפט סימנים יא-יב.
תקציר:
סימן יא':
- דן בשאלת הקדשת כל או חלק מנכסיו להקדש.
סימן יב':
- בין נותן צדקה שעומד למות או שבריא.
קישורים:
שו"ת 'שמע שלמה' ח"ב באתר hebrewbooks.
הרב שלמה עמאר, "דיני ירושה וצוואה ברוח יהודית", תשנ"ג (1993).
מקורות נוספים:
הרב חיים דוד הלוי, "קיפוח האישה והבת בירושה לפי ההלכה", תשל"ו (1976).
הרב חיים דוד הלוי, "להשיל הבן מהירושה", תשל"ו (1976).
לקריאות והרחבות נוספות:
