כתבי תביעה והגנה נכתבים בשלב שהתגלע הריב והוויכוח בין שני אנשים המחליטים לגשת לבית המשפט. מסמך תביעה נועד לסדר ולארגן בצורה מקצועית ורחבה את תביעתו של האדם ועל כן הוא נערך קודם הגעת בעלי הריב לדין. כיום בבית המשפט האזרחיים מצריכים הכנת והגשת מסמכי תביעה של שני הצדדים בהם מנמקים את הטענות והנימוקים של כל צד.
האם תקנה והסדר זה עולה בקנה אחד עם ההלכה היהודית?
קראו את מאמרו של הרב חיים דוד הלוי הדן בתקנת כתבי תביעה והגנה לאור היהדות.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ה, סימן עח.
תקציר:
- פתיחה.
- הקפדת התורה על עשיית משפט צדק.
- דעת הריב"ש בכתיבת תביעה והגנה.
- בירור בדעת השולחן ערוך.
- ההלכה לעומת המשפט האזרחי.
- אין לחייב הצדדים למסור טענותיהם בכתב.
- סיכום ההלכה.
- ציון עובדות יסוד במסמך התביעה.
- מסקנה.
1. אין לכוף שום צד למסור טענותיו בכתב אפילו לבית הדין, וכל שכן לבעל דינו.
2. ניתן לכתוב כתב תביעה והגנה במידה ושני הצדדים מסכימים.
3. כתיבת פרוטוקול בעת הדיון צריכה להיות בהסכמת שני בעלי הדין.
4. יש יסוד בהלכה למנהג בתי הדין בימינו המצריכים כתיבת עובדות יסוד בכתב התביעה.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
