מעמדו של ילד הנולד מתרומת זרע היא אחת השאלות שהחלו להגיע אל שולחנם של פוסקי ההלכה. תרומת זרע החלה להתפתח בעידן המודרני עם התפתחות הטכנולוגיה. ככל שהסביבה המדעית אפשרה תנאי קיום מיטיבים של תרומת זרע עד לכדי יצירת בנק שבו כל מאן דהו יוכל לקבל זרע כך הדרישה הלכה וגדלה עד שכיום הדבר שכיח ומצוי לרוב. ניתן לומר שסוגיית תרומת זרע היוותה אחד האתגרים הגדולים בעת החדשה מבחינה הלכתית ואתית. אם עד עתה תפוסי החשיבה כיצד מתהווה תא משפחתי ומהו מבנה התא משפחתי שבהם גדלו הדור הקודם היו כמעט באופן מוחלט רק בדרך אחת לפתע כללי המשחק השתנו ונוצרו מספר רב של וריאציות חדשות ליצירת תא משפחתי.
השלכות בנק הזרע והמבנה החדש של תא משפחה אתגרו לא מעט את פוסקי הדור והללו נאלצו והוצרכו לחשוב על האתגרים העומדים בפתחו של פיתוח זה.
חלק מהנושאים בהם עסקו הפוסקים השייכים לתחום ההלכה היו: איסור הוצאת זרע האיש ללא חיי אישות; מעמדם של ילדים אלו; במידה וילדים אלו נחשבים אחים מאותו אב האם ישנו חשש נישואי אחים; איסור להרות לאדם שאינו הבעל; תרומת זרע באשת איש ובפנויה.
המאמר שלפניכם דן בשאלת מעמדו של ילד הנולד מתרומת זרע ולא נודע מי אביו. כותב המאמר הנו הרשל"צ הרב שלמה עמאר.
הרב שלמה עמאר היה הראשון לציון בין השנים ה' תשס"ג – תשע"ג 2003-2013, וכיום מכהן כרבה הראשי של עיר הבירה, ירושלים.
המאמר התפרסם בספרו שו"ת שמע שלמה ח"ב אבן העזר סימן ב'.
תקציר:
- רקע.
- מעמדו של עיבור בהלכה שלא על ידי חיי אישות.
- תרומת זרע לאשת איש.
- מעמד ייחוסו של הולד.
- תרומת זרע מארץ או מחו"ל.
- דן בחשש שמא 'הינשא לאחותו'.
קישורים:
שו"ת 'שמע שלמה' ח"ב באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
