מפקד האוכלוסין – בין המשפט העברי למשפט המדינה

מפקד האוכלוסין מתקיים כמעט בכל יום באופנים שונים, בחירות, ישיבות, וועדות, טיולים, מלונאות, צבא, חינוך ואינספור דוגמאות לספירת בני אדם. כמו כן, המדינה אחת לכמה שנים עורכת מפקד כללי בו היא אוספת מידע על מספר התושבים ונתונים שונים על התושבים. מפקד זה שנקבע על ידי המדינה עורר לא פעם פולמוס הלכתי סביב הנושא משום שמקובל בחוגים הדתיים שיש איסור לספור את ישראל, ועוד שיש חשש פריצת מגפה בעקבות הספירה. לאור הדיונים החוזרים והנשנים על מפקד האוכלוסין כתב מר יעקב פוטשבוצקי מאמר העוסק במפקד בהיבטים הלכתיים ובהיבטים משפטיים הרלוונטיים לימינו.

יעקב פוטשבוצקי, עו"ד מומחה בתחום המיסים במדינת ישראל, מחבר הספר "חוק מס ערך מוסף".

מאמרו התפרסם באתר דעת לימודי יהדות ורוח של מכללת הרצוג.

תקציר:

  1. פתיחה.
  2. המפקד בחוק הישראלי.
  3. מפקד ישיר ומפקד עקיף.
  4. מפקד דוד המלך.
  5. טעם האיסור.
  6. מפקדי אוכלוסין במשפט העברי.
  7. סיום.

קישורים:

יעקב פוטשבוצקי, "מפקד אוכלוסין – בין המשפט העברי למשפט המדינה", באתר דעת.

יעקב פוטשבוצקי, "מפקד אוכלוסין – בין המשפט העברי למשפט המדינה", באתר הלמ"ס.

מקורות נוספים:

הרב אלירן זוהר, "מפקד אוכלוסין בעידן המודרני", תשע"ט (2019).

הרב בניהו ברונר, 'מפקד אוכלוסין – לערוך ולהשתתף', תשע"א (2011).

הרב מנחם כשר, "מנין תושבי מדינת ישראל", תשל"ג (1973).

הרב נתן צבי פרידמן, "מספר ומנין תושבי המדינה-לאור ההלכה", תשל"ג (1973).

הרב אליעזר יהודה וולדינברג, "מירשם ומפקד תושבים ישראלים לאור ההלכה", תשכ"א (1961).

הרב בן ציון מאיר חי עזיאל, "מנין בני ישראל לפקדיהם", תרצ"ז (1937).

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

דילוג לתוכן