הר הבית (ההר שעליו עומדים כיום מסגד אל־אקצא וכיפת הסלע) הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, שבו שכן המבנה הקדוש ביותר ליהודים – בית המקדש (הראשון והשני), והוא המקום היחיד, על פי היהדות, שבו יוכל לשכון המקדש בעתיד. היהודים בכל מקום בעולם פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים להקמת בית המקדש השלישי. לאור היהדות המקום נשאר קדוש גם בחורבנו וכך כותב הרמב"ם:
אע"פ שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם שאף על פי שחרב בקדושתו עומד…הר הבית מקודש ממנה שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסין לשם ומותר להכניס המת עצמו להר הבית ואין צריך לומר טמא מת שהוא נכנס לשם:
(רמב"ם הלכות בית הבחירה, ז, ז וטו)
מאז החלו יהודים להתיישב בארץ החלו הדיונים על עלייה להר הבית חקרו את שטחו וגבולותיו, דנו האם מותר לעלות בזמן הזה או לא ואם כן באילו שטחים מותר. גם הרב חנוך זונדל גרוסברג דן במאמר שלפנינו בשאלת עלייה להר הבית בימינו, האם היא מותרת לגמרי, או שמא בחלקים מסויימים בלבד, או אולי אף כלל וכלל לא.
הרב חנוך זונדל גרוסברג, היה חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית ואוצר הפוסקים, ומחבר ספרים תורניים במגוון תחומים. בשנת 1975 הוענק לו התואר יקיר ירושלים (להרחבה ראה ויקיפדיה).
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יא, תשכ"ח (1968).
תקציר:
- פתיחה
- סקירת המקומות השונים בהר הבית ומשמעותן ההלכתית.
- דין "טבול יום" אם רשאי להיכנס להר הבית בימינו.
- חומות המקיפות את הר הבית והכותל המערבי.
- מסקנת ההלכה.
- מקבץ שאלות ותשובות בעניינים שונים הנוגעים לקדושת מקום המקדש בזמן הזה.
- אין להיכנס להר הבית בימינו גם לאחר טבילה לטהרה מחמת חששות הלכתיים ומציאותיים בדבר זיהוי השטחים המותרים לעלות אליהם.
- אדם המוכרח להיכנס, כגון חייל בתפקיד, יברר היטב את מיקומם של המקומות שלגביהם אין איסור, ואף שם יזהר מאוד בהליכתו שתהא הולמת את קדושת המקום.
- ראוי ורצוי להזהיר את הציבור מלעלות אל הר הבית.
קישורים:
'נועם', ספר י"א באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
