תרומת והשתלת אברים כיום הנו נושא רחב ושימושי מאד בעולם הרפואה. תחום זה התפתח רבות במאה ה-20 ובזכות זה הוא מאפשר הצלת חיים ומזור לחולים הנזקקים להשתלות ותרומת אברים. אמנם לצד כל פיתוח עומדת עמדת ההלכה שאותה אנו צריכים לברר וללבן בכדי להבין איזה מענה וכיצד מאפשרת התורה תרומת אברים והשתלתם אם בכלל. וכמו בכל סוגיה ישנם היבטים שונים של חכמי ישראל הבונים קשת רחבה שנותנת מענה גדול ומקיף יותר לציבור הרחב.
קראו את מאמרו של הרב יצחק אייזיק ליבס החוקר את התפתחות תחום תרומת והשתלת איברים ברפואה ובהיבט היהודי ההלכתי.
הרב יצחק אייזיק ליבס היה רב ופוסק הלכה אמריקאי, ראב"ד איגוד הרבנים באמריקה ומחבר ספר השו"ת בית אב"י.
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, ספר יד, תשל"א (1971).
תקציר:
- פתיחה
- תרומת אברים
- תרומת אברים מאדם מת לאדם חי.
- תרומת עיניים
- תרומת רקמות עור.
- עיקור נשי
- השתלת אברי פרייה בנשים.
- ייחוס הולד לנתרמת אברי פרייה.
- תרומת אבריי פרייה מאשת איש
- תרומת אבריי פריה מגויה.
- תרומת אברים לכהנים.
קישורים:
הרב יצחק אייזיק ליבס באתר ויקיפדיה.
'נועם' ספר י"ד באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
הרב חיים דוד הלוי, "השתלת אברים" תשמ"ג (1983).
הרב ד"ר מרדכי הלפרין, "השתלת לב לאור היהדות", תשמ"ג (1983).
הרב איסר יהודה אונטרמן, "השתלת לב", תש"ל (1970).
לקריאות והרחבות נוספות:
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, ליקוטים ב' פרק י"ב, הלכות ניתוחי מתים סימן ח', באתר פניני הלכה.
הרב ד"ר מרדכי הלפרין, "המשמעות המשפטית של החלטת מועצת הרבנות הראשית להשתלת לב".
הכנסת – מרכז מחקר ומידע, "מסמך רקע בנושא: השתלת איברים", תשס"ה (2005).
הכנסת – מרכז מחקר ומידע, "מתן חבילת ביטוח חיים כתמריץ לתרומת איברים", תשס"ד (2004).
הכנסת – מרכז מחקר ומידע, פרוטוקול מס' 420 הצעת חוק השתלת איברים, תשס"ג (2003).
