הכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ויהודים מתפללים בו כבר יותר מ-1100 שנים.
בגניזה הקהירית מתועדות תפילות יהודים בכותל כבר במאות התשיעית והעשירית וככל הנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום.
לכותל המערבי חשיבות דתית עקב קרבתו למקום הקדוש ביותר בהר הבית, קודש הקודשים, לצד חשיבות לאומית והיסטורית. כתוצאה מכך מגיעים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים. בני מצווה חוגגים שם עלייה לתורה, חיילי צה"ל נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואנשים רבים מרחבי העולם מבקרים בו.
במאמר שלפנינו דן הרב זאב דוב סלונים בעניין מעמדה ההלכתי של רחבת הכותל אשר כאמור, משמשת כמקום תפילה המוני, האם חלים עליה דיני קדושת בית הכנסת הכוללים בין היתר מגבלות הלכתיות באשר לאופן ההתנהלות במקום, כגון האיסור לנהוג בקלות ראש וכן להימנע במהלך השהייה בו מאכילה ושתייה או שמא, כיוון שאינה קבועה כבית כנסת באופן רשמי, אין צורך לנהוג בה כך.
הרב זאב דב סלונים היה רב מרכז ירושלים, חבר בית דין רבני חב"ד בישראל, מחבר ספרים ויזם הדפסת ספר החת"ת (להרחבה ראה ויקיפדיה).
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יא, תשכ"ח (1968).
תקציר:
- פתיחה
- דן אודות קדושת הרחבה שמתפללים בה.
- האם קביעות תפילה במקום שלא נקבע מלכתחילה לבית תפילה, מתקדש בקדושת בית הכנסת?
- קדושת הכותל נחשבת כקדושת בית הכנסת לגבי אילו דינים?
- מעמד קדושת בית כנסת.
- אבחנה בשני ענייני קדושה שונים בבית הכנסת.
- מסקנה.
- כל מקום אשר מתפללים בו באופן תדיר, חלה עליו קדושת בית הכנסת וחובה לנהוג בו ככל הלכות בית הכנסת.
- רחבת הכותל המערבי אשר נהוג להתפלל בה באופן קבוע, דיניה כדין בית הכנסת ואין לנהוג בה שחוק וקלות ראש וכל שאר דיני בית כנסת.
- נוסף על כך גם עניין קדושת המקום מחמת היותו שריד בית המקדש אשר לא זזה שכינה ממנו לעולם ועל כן יש להיזהר עוד בקדושתו.
קישורים:
הרב זאב דב סלונים באתר ויקיפדיה.
'נועם', ספר י"א באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
הרב שלמה עמאר, "חפירת מנהרות תחת רחבת הכותל", תש"ע (2010).
לקריאות והרחבות נוספות:
