תרומת קרנית היא ניתוח בו לוקחים את קרנית העין מאדם שנפטר לאדם חי בכדי לעזור ולהשיב לו את הראיה. הקרנית היא החלק המעוגל והשקוף שנמצא בקדמת העין. כאשר שקיפוּת הקרנית או צורתה נפגמת נפגעת הראייה. במקרה בו לא ניתן לסדר ולשקם את הקרנית צריכים להחליפה בקרנית של אדם אחר דבר זה מכונה השתלת קרנית.
כיום קיים גם פתרון של השתלת קרנית מלאכותית אך היא בעדיפות שניה משום ששיעור הסיבוכים בניתוחים להשתלת קרנית מלאכותית גבוה מזה שבהשתלת קרנית רגילה.
האם תרומת קרנית נחשבת לתרומת אברים? נושא זה העסיק את פוסקי ההלכה משום שלפי ההלכה היהודית תרומת אברים ברובה אסורה על כן ביקשו לברר ולדעת האם גם השתלת קרנית מהמת שווה לתרומת אברי המת.
לעומתה תרומת כליה הינה שייכת לתרומת אברים שגם בה דנו הפוסקים.
תשובתו של הרב חיים דוד הלוי מוצגת לפניכם בדין תרומת אברים והתנאים הנצרכים על חתימת טופס הסכמה לתרומת אברים.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ה', סימן קיג.
תקציר:
סגנון תשובה קצרה על כן אין תקציר.
- ניתן לתרום קרנית או כליה ולחתום על טופס שבו האדם מאשר זאת לאחר מותו.
- אמנם יש לוודא ולדרוש שיצוין בטופס זה שאין שום היתר בתרומת הלב.
- וכן שהניתוח שיעשה לאחר המוות יעשה בכל הכבוד הראוי ממש כניתוח של אדם חי.
- והניתוח יעשה בנוכחות רב בית הרפואה.
קישורים:
הרב חיים דוד לוי באתר ויקיפדיה.
הרב חיים דוד הלוי, "תרומת קרנית והשתלתה", תש"מ (1980)
מקורות נוספים:
הרב מאיר שטיינברג, 'השתלת קרנית', תש"כ (1960).
לקריאות והרחבות נוספות:
