שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרח בלי הבדל דת וגזע הוא מעקרונות הדמוקרטיה. בייסוד הממשלה כתבו נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית את "מגילת העצמאות". בין הדברים נכתבו היסודות שעליה תהיה מושתת מדינת ישראל וכך נכתב:
"…תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות…"
מגילת העצמאות
"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת וכו'" הוא מעקרונות הדמוקרטיה. אחת השאלות שנשאלה ועדיין נשאלת וטרם מיצתה מחקר מעמיק ומקיף בעניין היא, השווה והשונה בין תורת ישראל לדמוקרטיה בימינו. והאם עקרונות הדמוקרטיה עולים בקנה אחד עם ערכי היהדות וכיצד ועד היכן ניתן להשוות ביניהם.
לפניכם מאמרו של הרב שאול ישראלי משנת תשט"ו (1955) הדן בשבבי שוויון זכויות ומעמדם של אינם יהודיים בארץ ישראל ומביע את עמדתו ויחס התורה כלפיהם.
הרב שאול ישראלי, כיהן במשך חייו בכמה תפקידים: חבר מועצת הרבנות הראשית, דיין בבית הדין הרבני הגדול, ראש ישיבת מרכז הרב, נשיא מכון ארץ חמדה וחתן פרס ישראל למדעי היהדות.
המאמר התפרסם בקובץ 'התורה והמדינה', קובץ ז-ח תשט"ו-תשט"ז (1955-6).
תקציר:
- נושא ונותן בהיתר או איסור מתן ישיבה לאינם יהודיים בארץ.
- מברר שיטת הרמב"ם בדין "לא תחנם".
- מכירת קרקע לאינו יהודי.
- מתן אפשרות לאינו יהודי להתמודד ולהיבחר לתפקידים מנהליים וניהוליים ברשות.
קישורים:
הרב שאול ישראלי באתר ויקיפדיה.
'התורה והמדינה' קובץ ז-ח תשט"ו-תשי"ז באתר hebrewbooks
מקורות נוספים:
העכו"ם והנכרי בדיני ישראל, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, 'התורה והמדינה', קובץ ד', תשי"ב (1952).
לקריאות והרחבות נוספות:
