שליחת שגריר למדינת מצרים מה כבר יכולות להיות הבעיות ההלכתיות בתפקיד זה?

משרד החוץ בממשלה אחראי על גיבוש מדיניות החוץ של ממשלת ישראל, ביצועה והסברתה, הרחבה והעמקה של קשריה הבינלאומיים עם שאר מדינות בנושאים שונים: מדיניים; ביטחוניים; כלכליים; שיתופי פעולה; הגשת סיוע ועוד. יחסים בינלאומיים טובים עם מדינות מורידים מתחים ומריבות ומרבים את השלום בעולם.

מאז ומקדם, עוד מימי התנ"ך, יצרו מדינות ומלכויות יחסים דיפלומטיים בין מדינות בכדי ליצור שיתופי פעולה ביניהם. תהליך זה היווה מערך חשוב לשלטון הריבוני, הן מצד ביטחון הממלכה והתושבים והן מצד כלכלת המדינה וכדו'.

בעידן המודרני התחילו מדינות לשלוח נציג דיפלומטי, שגריר, שנמצא במדינה זרה מטעם מדינתו בכדי שיעמיק את הקשר והידידות בין שתי המדינות. כיום ישנם כ-103 נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם כאשר כולם תחת פיקודו וניהולו של משרד החוץ. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים הוחלט לשלוח שגריר למדינת מצרים. ברם, בפרק זה התעוררה השאלה והלא נצטווינו שלא לשוב למצרים (דברים יז, טז).

למרות שמצאנו עוד בימי התנ"ך כאלו שחזרו למצרים כמו אוריה הנביא כמסופר בספר ירמיה (ירמיהו כו, כ-כא):

_^כ וְגַם-אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהוָה אוּרִיָּהוּ בֶּן-שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּנָּבֵא עַל-הָעִיר הַזֹּאת וְעַל-הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ.
_^כא וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ-יְהוֹיָקִים וְכָל-גִּבּוֹרָיו וְכָל-הַשָּׂרִים אֶת-דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם.

ויוחנן בן קרח וסיעת אנשיו שירדו למצרים אחרי חורבן הבית והורידו עמם גם את ירמיהו בעל כורחו (ירמיהו מג, ד-ז):

^_ד וְלֹא-שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְכָל-הָעָם בְּקוֹל יְהוָה לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.
^_ה וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֵת כָּל-שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר-שָׁבוּ מִכָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם לָגוּר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.
^_ו אֶת-הַגְּבָרִים וְאֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הַטַּף וְאֶת-בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וְאֶת-בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּהוּ.
^_ז וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה וַיָּבֹאוּ עַד-תַּחְפַּנְחֵס.

אין ממקרים אלו ראיה שהותרה הירידה למצרים שכן אוריה ירד למצרים משום שברח מהמלך יהויקים וירימיהו הורידהו בעל כורחו ואם כן במידה ויורדים מרצון יתכן והאיסור עומד בעינו, כמו שכתב רבי אברהם אבן עזרא על התורה (דברים יז, טז): "וזה דבר ברור, כי השם גאלם משם, ובשובם יחללו השם. ואוריה הנביא בסכנת הנפש ברח, גם ירמיהו בעל כרחו הלך שם"

גדר המצווה

בגדר המצווה אמרו חכמים (תלמוד ירושלמי, מסכת ידיים): "לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש הארץ". לפי הגדרה זו האיסור לשוב מצרים הוא רק לישיבה אך בשביל לעשות עסקים או לעבוד שם או להילחם בהם ולכבוש את מצרים מותר. וכך גם כן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה ה"ז-ח):

ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים מן הים הגדול ועד המערב ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כנגד ארץ כוש וכנגד המדבר. הכל אסור להתיישב בה. ובשלושה מקומות, הזהירה תורה שלא לשוב למצריים: "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה, עוד" (דברים יז,טז), "לא תוסיף עוד לראותה" (דברים כח, סח), "לא תוסיפו לראותם עוד, עד עולם" (שמות יד, יג). ואלכסנדריה בכלל האיסור.

[הלכה ח] מותר לחזור לארץ מצרים לסחורה ולפרקמטיא, ולכבוש ארצות אחרות ואין אסור אלא להשתקע שם. ואין לוקין על לאו זה, שבעת הכניסה מותר הוא. ואם יחשב לישב ולהשתקע שם אין בו מעשה. וירא לי שאם כבש ארץ מצרים מלך ישראל על פי בית דין שהיא מותרת ולא הזהירה אלא לשוב לה יחידים או לשכון בה והיא ביד עכו"ם מפני שמעשיה מקולקלין יותר מכל הארצות שנאמר כמעשה ארץ מצרים"

הלכות מלכים פ"ה

במאמר שלפניכם הרב אלירן זוהר מבקש לחקור את גדר המצווה והמסקנות העולות ממנה שמתוכם יהיה ניתן ללמוד האם מותרת שליחת שגריר למדינת מצרים.

מחקרו של הרב אלירן זוהר, מייסד המכון.

פרסום ראשון מאת 'המכון לחקר המצוות', מנחם-אב תשפ"א (2021)

תקציר:

1. פתיחה
2. לא לשוב למצרים איסור או הבטחה
3. אזהרה, מצווה או שתי מצוות
4. גדר המצווה וטעמה
5. שיטת הרמב"ם
6. דעת המקראי קודש בשיטת הרמב"ם
7. ישיבת גדולי ישראל במצרים
8. שיטת הסמ"ג ברמב"ם
9. שיטת הרדב"ז ברמב"ם
10. שיטת באר בשדה
11. שיטת הריטב"א
12. סיכום

מסקנה

קישורים:

מקורות נוספים:

הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג. "ירידה למצרים שלש שנים בשביל שידוך", תש"ה (1945).

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט שליחת שגריר למדינת מצרים – שיקולים הלכתיים הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

בחודש סיון שנת תשמ"ה (1985) פרסם הרב שלמה גורן בירחון 'הצפה' תשובה הלכתית בעקבות הסכם שחרור שבויים שעשו המכונה "עסקת ג'יבריל", כדי לשחרר משבי האויב שלשה שבויים יהודים תמורת 1,150 מחבלים. בעקבות תשובה זו ביקש הרב חיים דוד הלוי להתייחס לרוח הפסיקה ומגמתה ולהעיר נקודה אחת המצביעה על חשיבה שונה בגישה לפסיקת ההלכה בימינו בעניין פדיון שבויים.

הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.

המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ז, סימן נג.

תקציר:

1. פתיחה.
2. מדברי הרב גורן בתשובה.
3. התמודדות עם מקרים שאינם מופעים בספרות ההלכה.
4. שחרור חיילים.
5. מסקנה.

קישורים:

מקורות נוספים:

קריאות נוספות:

הפוסט פדיון שבויים בחשיבה מחודשת הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

בשנת 1979 נחתם הסכם שלום עם מצרים (ראה ערך בויקיפדיה). ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין חותם שלום עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, על ידי התערבותו של נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. כתמורה לשלום זה ישראל מסרה את חצי האי סיני למצרים ופנתה יישובים יהודים שישבו שם כמו "ימית". הסכם זה עורר לא מעט את הציבור הישראלי לגווניו ונשמעו דעות שונות בעד ונגד הסכם שלום מעין זה והמחיר שנגבה תמורתו.

גם הרב חיים דוד הלוי לא חוסך את דעתו והגיגיו בהשקפה והלכה לאור היהדות ומביע את עמדתו וחשיבתו בנדון דידן.

הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.

המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ד', סימן א.

תקציר:

1. פתיחה.
2. לבטים בהסכם השלום.
3. האם יש תשובות בתורה לשאלות מודרניות.
4. שאלת רב בעניינים ביטחוניים.
5. נושא ונותן בדעות שונות בדין החזרת שטחים.
6. גדר איסור "לא תחנם" ביחס להחזרת שטחים.
7. מכירת קרקע בישראל לאינם יהודים.
8. מתנת המלך שלמה לחירם מלך צור.
9. טיפוח השלום.
10. קיבוץ גלויות ויישובם ברחבי ישראל.
11. אהבת ישראל.

קישורים:

הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.

מקורות נוספים:

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט הסכם שלום ומחירו הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.