ירידה למצרים שלש שנים בשביל שידוך

ירידה למצרים והתיישבות בה נאסרה בתורה ונזכרה שלש פעמים:

אַל-תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד-עוֹלָם (שמות יד, יג).

רַק לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד (דברים יז, טז).

וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא-תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ…(דברים כח, סח).

ואמרו חז"ל על זה במדרש החכמים הנקרא מכילתא:

כי כאשר ראיתם את מצרים. בשלשה מקומות הזהיר המקום לישראל שלא לחזור למצרים שנאמר (שמות יד, יג) כי אשר וכו'. ואמר (דברים יז, טז) לא תוסיפון וכו'. ואמר (דברים כח, סח) בדרך אשר אמרתי לך. בשלשתם חזרו ובשלשתם נפלו. הראשונה בימי סנחריב שנאמר (ישעיה לא) "הוי היורדים מצרים לעזרה". השנית בימי יוחנן בן קרח שנאמר (ירמיה מב, טז): "וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָרָעָב אֲשֶׁר-אַתֶּם דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ שָׁם יִדְבַּק אַחֲרֵיכֶם מִצְרַיִם וְשָׁם תָּמֻתוּ". והשלישי בימי טורגינוס[1]. בשלשתן חזרו ובשלשתן נפלו הדא הוא דכתיב (הושע ז) "אפרים יונה פותה אין לב"[2].

מכילתא, בשלח פרשה ב'

איסור זה נמנה במניין המצוות לרמב"ם (לאו מו), ובספר החינוך מצווה תק – "שלא לשכון בארץ מצרים לעולם". אמנם במרוצת הדורות מצאנו קהילות וגדולי ישראל שחיו במצרים וביניהם הרמב"ם עצמו.

מהו גדר המצווה? מתי אסור לרדת ומתי מותר? הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, נשאל האם מותרת הירידה למצרים ולהתגורר בה במשך שלש שנים בשביל שידוך.

הרב הרצוג היה רבה הראשי של יהדות אירלנד, לאחר מכן הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ואחר כך של מדינת ישראל בין השנים 1937-1959.

היה בעל תואר דוקטור וקיבל חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.

תשובותיו נכתבו בשנים בהן כיהן כרב ראשי ואחר כך נדפסו בשנת תשל"ב (1972).

המאמר התפרסם בספרו שו"ת "היכל יצחק", אבן העזר ח"א, סימן יב.

תקציר:

  1. שיטת הרמב"ם ויישוב התיישבותו במצרים.
  2. שיטת רבינו בחיי על התורה.
  3. דעת הריטב"א.
  4. המהרש"ל.
  5. מסקנה.

מקורות:

[1] הגהות הגר"א טוטינוס, נ"א טרכינס.

[2] והובא ג"כ בירושלמי (סוכה פ"ה, ה"א) במעט שינוי לשון.


קישורים:

שו"ת היכל יצחק או"ח באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הרב אלירן זוהר, 'שליחת שגריר למדינת מצרים – שיקולים הלכתיים', 2021.

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

דילוג לתוכן