דילול עצים ביערות ארץ ישראל

פתיחה

דילול ולא נטיעה זו התפנית שעושה ק.ק.ל בשנים האחרונות. למעלה מ- 100 שנים שק.ק.ל עוסקת בנטיעת עצים ויערות ברחבי ארץ ישראל. מזה שנים שהתחילה תנועה הפוכה בק.ק.ל של דילול עצים. מה מניע אותם לעשות זאת ומה חושבת התורה בסוגיה.

באתר ק.ק.ל פרסמו את היסטורית הארגון ופועליו לאורך שנות קיומו. ק.ק.ל ידועים בנטיעת עצים וייעור שביצעו בכל רחבי המדינה כבר למעלה מ- 100 שנה. בין שורות הדברים נאמר שם שק.ק.ל נטעה למעלה מ- 240 מיליון עצים בארץ ישראל. ברם בשנים האחרונות ק.ק.ל החלה גם בדילול עצים מתוך היערות שהם בעצמם נטעו כפי שהם הגדירו בחוברת 'תורת ניהול היער בישראל' ¹ראה ניהול יער בר-קיימא הלכה למעשה סעי' 2: פתיחת היער. כחלק מניהול נכון ותקין של יער. וכך גם כן פרסמו ב'כאן סקרנים':

בהרצאתנו ייעור ונטיעת עצי סרק ביהדות ביארנו את החשיבות שיש בנטיעת עצים אפילו עצי סרק בארץ ישראל. במסקנת הדברים ציינו שמעבר לכך שאנו נדמים לבוראנו ומשפרים את המערכת האקולוגית בארץ ובעולם ישנם גם תועלות היוצאות מהנטיעה כחיזוק ירושת הארץ; חיזוק ההתיישבות; מקיימים בכך את מנהג אבותינו ומחנכים את הדור הצעיר.

אלא שעתה יש לדון האם מותר לעקור עצים אלו כאשר ישנה מטרה ותועלת בעקירתם כפי שכתבו ק.ק.ל בחוברת הנ"ל:

"פתיחת היער, בעיקר היער המחטני, באמצעות דילול העצים, מתן מרחב מחיה ראוי לעצי היער ומתן ביטוי לקומות היער הנמוכות יותר הכוללות מגוון מיני צמחים, לרבות עצים רחבי-עלים, מיני שיחים ועשבוניים; מניעת היווצרות של עומדי יער מחטני בצפיפות יתר, אם עקב נטיעה ואם עקב התחדשות טבעית, המתאפיינים במגוון נמוך, ברגישות ליובש ומחלות ובנטייה לשריפות"

תורת ניהול היער בישראל

איסור כריתת עצים בתורה

מצאנו בתורה איסור כריתה של עצי מאכל, עצי פרי, כמבואר בספר דברים, פרשת כי תצא אך לא של עצי סרק²דברים כ.:

"_^יט כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.  
_^כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ"

התורה מלמדת אותנו שבעת הצורך כגון בעת מלחמה מותר לכרות עצי סרק בכדי להיעזר בעצים לערוך מלחמה ³כן היא שיטת הרמב''ם בהלכות מלכים פ''ו שמותר לקצוץ רק אילני סרק או אילני פרי לא מניבים כמבואר שם ואיסור השחתה של אילני פרי טובים נאמר אף בשעת מלחמה. וכן הוא בספורנו על התורה (שם). יתרה מזו דעת הרמב''ן על התורה (שם) וכך הוא ברש''י (ב''ק צא ע''א) שגם אילן מאכל מותר לקצוץ לצורך מלחמה ולא נאמר אילן סרק אלא להקדימו לאילן מאכל.. אמנם האם גם בצורך קטן יותר מעשיית מלחמה מותר לכרות עצי סרק? למסקנת ההלכה כותב הרמב"ם שמותר לקצוץ אילן סרק גם שאין לאדם צורך כל שהוא בעץ וכן היא מסקנת ההלכה:

^_ח אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה ואין מונעין מהם אמת המים כדי שייבשו. שנאמר לא תשחית את עצה. וכל הקוצץ לוקה. ולא במצור בלבד אלא בכל מקום כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה. אבל קוצצין אותו אם היה מזיק אילנות אחרים. או מפני שמזיק בשדה אחרים. או מפני שדמיו יקרים. לא אסרה תורה אלא דרך השחתה.

^_ט כל אילן סרק מותר לקוץ אותו ואפילו אינו צריך לו. וכן אילן מאכל שהזקין ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו. מותר לקוץ אותו. וכמה יהא הזית עושה ולא יקוצנו רובע הקב זיתים. ודקל שהוא עושה קב תמרים לא יקוצנו.

רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים פ"ו

---

הערות:

1. ראה ניהול יער בר-קיימא הלכה למעשה סעי' 2: פתיחת היער.
2. דברים כ, יט-כ.
3. כן היא שיטת הרמב"ם בהלכות מלכים פ"ו שמותר לקצוץ רק אילני סרק או אילני פרי לא מניבים כמבואר שם ואיסור השחתה של אילני פרי טובים נאמר אף בשעת מלחמה. וכן הוא בספורנו על התורה (שם). יתרה מזו דעת הרמב"ן על התורה (שם) וכך הוא ברש"י (ב"ק צא ע"א) שגם אילן מאכל מותר לקצוץ לצורך מלחמה ולא נאמר אילן סרק אלא להקדימו לאילן מאכל.

---

קישורים:

מקורות נוספים:

פניני הלכה – עצי פרי ובל תשחית.

הרב חיים דוד הלוי, 'בדין קציצת עצי סרק'. שו"ת עשה לך רב, ח"ב סימן סה, תשל"ז (1977).