משרד החינוך מאמץ מצוות היגיינה מהתורה

היגיינה היא חלק מחיי היומיום בעידן המודרני. התודעה האנושית על שמירת היגיינה התפתחה בעיקר במאה ה-19 כאשר חוקרים כאיגנץ זמלווייס, לואי פסטר וג'וזף ליסטר הוכיחו את הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות. לפיכך כיום ידוע ששמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות. בתורה ישנה התייחסות לניקיון והיגיינה וממנה השלכות רבות כפי שהתפרסם במאמר "חשיבותה התפעולית של מחלקת תברואה לאור היהדות". במאמר זה נעסוק במצווה מהתורה שאימץ משרד החינוך בחוזר מנכ"ל לטיולים ופעילויות חוץ בית ספריות.

מצוות יתד לכסות את הצואה

ישנן שתי מצוות בתורה העוסקות בשמירה על סביבה נקייה. מצווה אחת היא לייחד מקום מחוץ למחנה צבאי בו יעשו את הצרכים והשנייה לקחת כלי חפירה על מנת לעשות בור ולכסות, וכך נאמר1:

יג וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָּׁמָּה חוּץ.

יד וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל-אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵאָתֶךָ.

טו כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ.

התורה אסרה לעשות צרכים במחנה צבאי משום שהמחנה צריך להיות ראוי להשראת השכינה בכדי שתשרה הקדושה במחנה ותסייע ללוחמים בעת הקרב. הרמב"ם בספרו 'מורה נבוכים'2 לומד שמצוות שמירת הניקיון על ידי יחוד מקום לעשיית צרכים וכיסוי הצואה מתייחסת לא רק במחנה צבאי במדבר אלא גם, וכל שכן, בעיר מקום מושבם הקבוע של בני האדם. לכן מצוות אלו רלוונטיות בין למקום היישוב ובין לשטח פתוח בטבע, בין בעת מלחמה ובין בעת שלום.

על משמעותם של מצוות אלו מדוע נצטווינו לכסות את הצואה כתב אחד מחכמי ספרד במאה ה-12, רבי אברהם אבן עזרא, בפירושו לתורה3: "כי כל דבר נראה לעינים והוא מגונה, יוליד דמות גנאי בנפש". כלומר דברים שהאדם בדל מהם משום שהם נחשבים גנאי עבורו, כאשר אדם רואם הם מולדים תחושת גנאי בנפשו.

גם הרמב"ן, רבי משה בן נחמן, שחי מאה שנה לאחר מכן מבאר בפירושו על התורה בדרך זו:

…וטעם כסוי הצואה, שאין הצואה כטומאה שתטמא את מקומה ושתהיה בוקעת ועולה, אבל אסר לראותה בעת התפילה ובהיות הלב דבק בשם הנכבד מפני שהדברים הנמאסים יולידו גנאי בנפש, וישבשו כוונת הלב הטהור, וכאשר נתעלמה מעיני רואיה – אין רע.

ובספר החינוך (מצווה תקסו) הוסיף בשבח מידת הנקיות וכתב:

…כאשר ידוע ומפֻרסם, שהנקיות מידה מן המידות הטובות המביאה לידי רוח הקודש, וכדרש רבי פנחס בן יאיר בפרק קמא דעבודה זרה (דף כ:). וגם יש בזה שבח לאומה כי יבואו אליהם מלאכי גוי ויראו מחניהם קדוש ונקי מכל טינוף.

למדנו מפי המפרשים על חשיבותה של שמירת ניקיון הסביבה הן בערים והן בטיולים בטבע בכיסוי הצואה. דברים אלו הנם אלמנטריים ובסיסים לקיומנו כפי שהתבטאו חכמים שגם אם לא הייתה נתנת התורה ומצווה עלינו כזאת היינו למדים מצווה זו מחתול:

אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה, דרך ארץ מתרנגול…

פרש"י – צניעות מחתול: שאינו מטיל רעי בפני אדם ומכסה צואתו.

עירובין, ק ע"ב

על פי זה מובן מדוע אנו מוצאים שמשרד החינוך מאמץ מצווה זו כפי שניתן לראות בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך לטיולים ופעילויות חוץ בית ספריות:

4.5 חנייה ולינה

4.5.4    יש לשמור על ניקיון המקום. את שיירי המזון ואת האשפה יש לשים בפחי האשפה שבמקום או בשקיות הפלסטיק שבידי המטיילים.

4.5.5    צרכים ייעשו בבתי-השימוש שבמקום, ובהעדרם – במקום שייקבע על ידי האחראי לטיול. יש להנחות את התלמידים לכסות את הצרכים.

4.16.4 סניטציה

א. בכל חנייה ייקבע מקום לשירותים לבנים ולבנות בנפרד.

ב. הפרשות בשדה יש לכסות מיד בעפר כדי למנוע משיכת זבובים העלולים להפיץ מחלות.

ג. יש לרחוץ ידיים לאחר עשיית צרכים.

חוזר מנכ"ל, משרד החינוך – טיולים ופעילויות בית-ספריות

לאור האמור, רצוי וטוב החוק4 המחייב את בעלי חיות המחמד באיסוף גלליהם:

כך גם כן מצאנו בחוקי ההלכה היהודית התייחסות לגללי כלבים ומניעת אמירת תורה ותפילה בסביבתם במידה ומדיפים ריח5. לאור זאת מן הראוי שאדם המגדל כלבים יהיה אחראי על גללי חיתו ולא ישאירם גלויים על פני האדמה.

חידושה של תורה

אחת השאלות המתעוררת ממצווה זו היא מדוע התורה ציוותה על שמירת הניקיון דווקא במחנה צבאי (מצב נדיר) ולא במקום יישוב שזהו מושבם התדיר של בני האדם. זכרנו לעיל את דברי הרמב"ם במורה נבוכים שלפיהם כל שכן שהתורה מקפידה על ניקיון במקום יישוב. מתוך דבריו אפשר לומר שהתורה ציוותה והשמיעה מצווה זו דווקא מחוץ לעיר במקום מדבר וכו' משום ששם היה אדם עלול לחשוב שאין צורך לכסות את הצואה מפני שזה מקום מבודד שכמעט ולא עוברים בו בני אדם ולכן כיסוי הצואה אינו מהווה סכנה ביצירת מחלות וכו' ובטח לא מטרד. על זאת נאמרה המצווה במדבר בכדי ללמדנו שבכל מקום עלינו להקפיד על היגיינה ואפילו במקום מבודד שאין מצויים בו בני האדם לרוב. מכך ניתן להסיק על חשיבותה הרבה של שמירה על סביבה נקייה לפי התורה.

סיכום:

  1. אינו שישנה מצווה מהתורה לכסות צואת האדם בכל מקום – הן במקום יישוב והן בטבע, הן ברבים והן ביחיד.
  2. מצווה זו מופיעה בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך כחלק מההנחיות והכללים של יציאה לטיולים ופעילויות חוץ בית ספריות.
  3. ניתן לגזור ממצווה זו לצורך "חוק העזר, איסוף צואת כלבים במקום ציבורי" ההולם את ערכי היהדות וכן ראוי לחזק חוק זה.

קישורים:

מקורות נוספים:

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

דילוג לתוכן