שליחת שגריר למדינת מצרים – שיקולים הלכתיים

פתיחה

שליחת שגריר למדינת מצרים מה כבר יכולות להיות הבעיות ההלכתיות בתפקיד זה?

משרד החוץ בממשלה אחראי על גיבוש מדיניות החוץ של ממשלת ישראל, ביצועה והסברתה, הרחבה והעמקה של קשריה הבינלאומיים עם שאר מדינות בנושאים שונים: מדיניים; ביטחוניים; כלכליים; שיתופי פעולה; הגשת סיוע ועוד. יחסים בינלאומיים טובים עם מדינות מורידים מתחים ומריבות ומרבים את השלום בעולם.

מאז ומקדם, עוד מימי התנ"ך, יצרו מדינות ומלכויות יחסים דיפלומטיים בין מדינות בכדי ליצור שיתופי פעולה ביניהם. תהליך זה היווה מערך חשוב לשלטון הריבוני, הן מצד ביטחון הממלכה והתושבים והן מצד כלכלת המדינה וכדו'.

בעידן המודרני התחילו מדינות לשלוח נציג דיפלומטי, שגריר, שנמצא במדינה זרה מטעם מדינתו בכדי שיעמיק את הקשר והידידות בין שתי המדינות. כיום ישנם כ-103 נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם כאשר כולם תחת פיקודו וניהולו של משרד החוץ. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים הוחלט לשלוח שגריר למדינת מצרים. ברם, בפרק זה התעוררה השאלה והלא נצטווינו שלא לשוב למצרים:
1"רַק לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד".

כן מצאנו עוד בימי התנ"ך כאלו שחזרו למצרים כמו אוריה הנביא כמסופר בספר ירמיה2: כ וְגַם-אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהוָה אוּרִיָּהוּ בֶּן-שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּנָּבֵא עַל-הָעִיר הַזֹּאת וְעַל-הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. כא וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ-יְהוֹיָקִים וְכָל-גִּבּוֹרָיו וְכָל-הַשָּׂרִים אֶת-דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם. ויוחנן בן קרח וסיעת אנשיו שירדו למצרים אחרי חורבן הבית והורידו עמם גם את ירמיהו בעל כורחו3:
"ד וְלֹא-שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְכָל-הָעָם בְּקוֹל יְהוָה לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ יְהוּדָה. ה וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֵת כָּל-שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר-שָׁבוּ מִכָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם לָגוּר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה. ו אֶת-הַגְּבָרִים וְאֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הַטַּף וְאֶת-בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וְאֶת-בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּהוּ. ז וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה וַיָּבֹאוּ עַד-תַּחְפַּנְחֵס".

רק שאוריה ירד למצרים משום שברח מהמלך יהויקים וירימיהו הורידהו בעל כורחו אמנם במידה ויורדים מרצון יתכן וזה אסור וכמו שכתב רבי אברהם אבן עזרא על התורה4: "וזה דבר ברור, כי השם גאלם משם, ובשובם יחללו השם. ואוריה הנביא בסכנת הנפש ברח, גם ירמיהו בעל כרחו הלך שם"

גדר המצווה

בגדר המצווה אמרו חכמים 5: "לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש הארץ". לפי הגדרה זו האיסור לשוב מצרים הוא רק לישיבה אך בשביל לעשות עסקים או לעבוד שם או להילחם בהם ולכבוש את מצרים מותר. וכך גם כן פסק הרמב"ם6:

ומותר לשכון בכל העולם חוץ מארץ מצרים מן הים הגדול ועד המערב ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כנגד ארץ כוש וכנגד המדבר. הכל אסור להתיישב בה. ובשלושה מקומות, הזהירה תורה שלא לשוב למצריים: "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה, עוד" (דברים יז,טז), "לא תוסיף עוד לראותה" (דברים כח, סח), "לא תוסיפו לראותם עוד, עד עולם" (שמות יד, יג). ואלכסנדריה בכלל האיסור.

[הלכה ח] מותר לחזור לארץ מצרים לסחורה ולפרקמטיא, ולכבוש ארצות אחרות ואין אסור אלא להשתקע שם. ואין לוקין על לאו זה, שבעת הכניסה מותר הוא. ואם יחשב לישב ולהשתקע שם אין בו מעשה. וירא לי שאם כבש ארץ מצרים מלך ישראל על פי בית דין שהיא מותרת ולא הזהירה אלא לשוב לה יחידים או לשכון בה והיא ביד עכו"ם מפני שמעשיה מקולקלין יותר מכל הארצות שנאמר כמעשה ארץ מצרים"

הלכות מלכים פ"ה

מסקנה

לפי האמור נראה שאין איסור לשלוח שגריר למדינת מצרים משום שזו עבודה ואינה להשתקע שם שכן כל כמה זמן מחלפים שגרירים על כן מותר. ומה גם שבתפקיד זה יש בו משום דרכי שלום.


מקורות:

  1. דברים יז, טז.
  2. ירמיהו כו, כ-כא.
  3. ירמיהו מג, ד-ז.
  4. דברים יז, טז.
  5. תלמוד ירושלמי, מסכת ידיים.
  6. הלכות מלכים פ"ה ה"ז-ח.

קישורים:

מקורות נוספים:

"ירידה למצרים שלש שנים בשביל שידוך", הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

דילוג לתוכן