דברים כב:
יט וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו.
ספר המצוות לרמב"ם מצוות לא תעשה שנט:
הזהיר מוציא שם רע שלא לגרש את אשתו והוא אמרו (דברים כב, יט) "לא יוכל לשלחה כל ימיו", וזה הלאו גם כן קדמו עשה, והוא אמרו (שם) "ולו תהיה לאשה". ודינו בגרושין לענין המלקות כדין האונס כמו שהתבאר בסוף מכות ובשלישי וברביעי מכתובות.
ספר החינוך:
שנמנע מוציא שם רע על אשתו ונמצא שקרן בדבריו שלא לגרשה לעולם, ועל זה נאמר (דברים כב, יט) לא יוכל לשלחה כל ימיו.
משרשי המצוה. וכיצד הוצאת שם רע וקצת דיניה כמנהגי כתבתי במצות עשה שלו שבסדר זה (מצוה תקנג), וקחנו משם.
קישורים:
מצווה זו קשורה עם המצווה הקודמת
מקורות נוספים:
