שמות יג:
ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ.
ספר המצוות לרמב"ם מצוות לא תעשה קצז:
הזהירנו מאכול חמץ בפסח. והוא אמרו: "לא יאכל חמץ" ובאר שהוא בכרת ואמר (שמות יב, טו): "כי כל אוכל חמץ ונכרתה" אם היה מזיד ואם היה שוגג חייב חטאת קבועה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת פסחים. (זמנים הלכות חמץ ומצה).
ספר החינוך:
שלא לאכל חמץ בפסח, שנאמר: "ולא יאכל חמץ".
משרשי מצוה זו, מה שכתבנו בשאר מצוות הפסח.
דיני המצוה, כגון מה הן הדברים שנאסר בהן חמץ, והן חמשת מיני דגן, ודין הלש אותן במי פרות, ודין לתיתה, ותבשיל שנמצא בו חמץ, [ודין כלים שנשתמש בהן חמץ] בחמין או בצונן, ויתר פרטיה מבוארים בפסחים (פרקים א ב) (או"ח מסימן תמ"ו עד תס"ח).
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות.
ועובר עליה ואוכל כזית חמץ בפסח במזיד, חייב כרת. בשוגג חייב חטאת קבועה.
קישורים:
מקורות נוספים:
