שמות כ:
ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי.
ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה א:
המצוה הראשונה היא הצווי אשר צוונו להאמין האלוהות והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה והוא פועל לכל הנמצאות והוא אמרו יתברך "אנכי ה' אלהיך." ובסוף גמרא מכות (כג ע"ב כד ע"א) אמרו תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני מאי קראה תורה צווה לנו משה כלומר מנין תור"ה והקשו על זה ואמרו תורה בגימטריא הכי הואי שית מאה וחדסרי (תרגום: שש מאות ואחד עשרה) הואי והיתה התשובה אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמעום. הנה כבר התבאר לך כי אנכי י"י מכלל שש מאות ושלש עשרה מצות והוא צווי באמונה כמו שבארנו.
מצוות אמונה הינה יסוד כל הדת
ספר החינוך:
להאמין שיש לעולם אלוה אחד שהמציא כל הנמצא, ומכוחו וחפצו היה כל מה שהוא, ושהיה ושיהיה לעדי עד, וכי הוא הוציאנו מארץ מצרים ונתן לנו התורה, שנאמר בתחילת נתינת התורה (שמות כ, ב): "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" וגו', ופירושו כאלו אמר, תדעו ותאמינו שיש לעולם אלוה, כי מלת אנכי תורה על המציאות. ואשר אמר אשר הוצאתיך וגו', לומר שלא יפתה לבבכם לקחת ענין צאתכם מעבדות מצרים ומכות המצרים דרך מקרה, אלא דעו שאנכי הוא שהוצאתי אתכם בחפץ ובהשגחה, כמו שהבטיח לאבותינו אברהם יצחק ויעקב.
שורש מצוה זו אין צריך ביאור, ידוע הדבר ונגלה לכל כי האמונה הזאת יסוד הדת, ואשר לא יאמין בזה כופר בעיקר, ואין לו חלק וזכות עם ישראל.
וענין ההאמנה הוא, שיקבע בנפשו שהאמת כן. ושאי אפשר חילוף זה בשום פנים. ואם יושאל עליו ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמרו להרגו, שכל זה מחזיק וקובע האמנת הלב כשמוציא הדבר מן הכח אל הפועל, רצוני לומר כשמקיים בדברי פיו מה שלבו גומר. ואם יזכה לעלות במעלות החכמה, ולבבו יבין ובעיניו יראה במופת נחתך שהאמונה הזאת שהאמין אמת וברור אי אפשר להיות דבר בלתי זה, אז יקיים מצות עשה זו מצוה מן המובחר.
דיני מצוה זו, כגון מה שמחויב עלינו להאמין עליו שכל היכולת וכל הגדולה והגבורה והתפארת וכל ההוד וכל הברכה וכל הקיום בו, ושאין בנו כח ושכל להשיג ולהגיד גדלו וטובו, כי לרוב מעלתו והודו לא יושג רק לעצמו, ולשלול ממנו בכל כחנו כל חסרון וכל מה שהוא הפך כל שלמות וכל מעלה, והענינים היוצאים מזה כגון לדעת שהוא נמצא, שלם, בלתי גוף ולא כח בגוף, כי הגופים ישיגום החסרונות, והוא ברוך הוא לא ישיגהו מין ממיני החסרון כמו שאמרנו, ושאר דברים רבים הנאמרים בענין זה, כולם מבוארים בספרי יודעי חכמת האלהות, אשרי הזוכים אליה, כי אז יקיימו מצוה זו על בוריה.
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות. ועובר עליה אין לו חלק וזכות עם ישראל כמו שאמרנו.
וזאת מן המצוות שאין להם זמן ידוע, שכל ימי האדם חייב להיות במחשבה זו.
אי ידיעת מקור הכח תמנע את החכמה
רלב"ג תועלות (שם):
ואולם התועלת בזאת המצוה הוא בדעות, כי כשלא יֵאָמֵן שתהיה שם עילה פועלת, לא תהיה שם חכמה כלל, כי החכמות יחקרו בסיבות אשר בעבורם יהיה הדבר, וכשלא תהיה שם עילה פועלת – לא תהיה שם עילה תכליתית כלל, כמו שנתבאר במקומותיו. וכן כשלא יֵאָמֵן בשיהיה משגיח באישי מין האדם בזה האופן תִּמָּנַע ממנו פינה גדולה בדעות, כמו שביארנו ברביעי מספר מלחמות ה', עם שהיא מהגדולות שבפינות התוריות.
אמונה בהשגחת השם תביא את האדם לדרך הישר
מלאכת מחשבת (שם):
והנה הדברות האלה כלם לעולם צורך בהם ובלתם לא יכול להתנהג האדם. על כן הובאו אלה לבדם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם בקבוץ המדיני והנהגת עצמו וביתו. והמצות הבאות בתורה כלם פירוש עשרת הדברים וסייגים להם כאשר תראה בנקל. ולפי שעיקר תגבורת היישרת האדם והעותו אל הדרך הטובה הוא אם יאמין שיש אלוה משגיח בפרטים ישלם גמול לטובים ויעניש הרעים. על כן הדבור הראשון הזהירנו הדבר הזה.
קישורים:
מקורות נוספים :
