שמות כ:
יב לֹא תִרְצָח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה רמג:
הזהיר שלא לגנוב איש מישראל. והוא אמרו בעשרת הדברות "לא תגנוב". ולשון מכילתא לא תגנוב אזהרה לגונב נפש. ובגמרא סנהדרין (דף פז, ע"ב) אמרו אזהרה לגונב נפשות מנין רבי יאשיה אומר מלא תגנוב רבי יוחנן אמר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דמכירה וכו' שלא יקיימו עליו העונש עד שיגנוב וימכור וכשעבר על שני לאוין אלו הוא חייב חנק כאמרו יתעלה וגונב איש ומכרו וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בא' מסנהדרין.
ספר החינוך:
שלא לגנב נפש מישראל, שנאמר: (שמות כ, יג) "לא תגנב", ובא הפרוש שבגונב נפשות הכתוב מדבר (סנהדרין פו, ע"א)
שורש המצוה נגלה הוא.
דיני המצוה, כגון מה שאמרו אין חלוק בין גדול לקטן ובין איש לאשה, דנפש מכל מקום משמע. ודין האב הגונב בנו או הרב את תלמידו, ויתר פרטיה מבוארים בפרק י"א מסנהדרין. ואסורה נוהגת בכל מקום בזכרים ונקבות. והעובר עליה וגנב נפש, חיב חנק, והוא שמכר אותו נפש, שכן בא הפרוש (סנהדרין פה, ע"ב) שאין החיוב חל עליו עד שימכר, שכתוב אחר מגלה עליו, דכתיב "וגונב איש ומכרו מות יומת" (שמות כא, טז)
קישורים:
מקורות נוספים:
