שמות כג, יב:
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר".
ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה קנד:
היא שצונו שנשבות בשבת והוא אמרו יתברך: "וביום השביעי תשבות". והנה נכפל צווי מצוה זו פעמים ובאר לנו שהשביתה ממלאכות היא חובה עלינו ועל בהמתנו ועבדינו. והנה התבארו משפטי מצוה זו במסכת שבת ויום טוב.
ספר החינוך:
לשבות ממלאכה ביום השבת, שנאמר "וביום השביעי תשבת". כל ענינה כתוב למעלה בלאו הבא על זה. ונכפלה מצות שבת עד י"ב פעמים.
להורות על חידוש העולם
טעמי המצוות לר' מנחם הבבלי (מצוה ל):
טעם מצוה זו, לפי ששביתת השבת מורה על חדוש העולם ועולם הבא ומצות השביתה (יום לעשר שנים אם תתקן מעשיך בזה העולם תשבות לעולם שכולו שבת שהוא יום השביעי) לזכר זה לדורות.
תדע דלהכי הוכפל בתורה י"ב פעמים לעדות לישראל שבטי י-ה הרי שבת וישראל מעידים על חדוש העולם, אם ביום השביעי תשבות, תשבות בשבת.
קישורים:
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות: