נז. מצוות בית דין לדון בדין שומר חינם

שמות כב:

ו כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ-כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ–אִם-יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם.

ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה רמב:

היא שצונו בדין שומר חנם. והוא אמרו יתעלה כי יתן איש אל רעהו כסף. וכבר התבארו דיני מצוה זו בפ"ט מקמא וממציעא וח' משבועות

ספר החינוך:

לדון בדין שומר חנם, שנאמר: (שמות כב ו) "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר" וגו', ובא הפרוש (ב"מ צד ע"ב) שפרשה זו נאמרה בשומר חנם, ולפיכך פטר בו את הגנבה. ופרוש חנם הוא שלא קבל הנפקד שום שכר על שמירת הפקדון.

השרש ידוע. דיניה, כגון (שם קח ע"א) הטוען טענת גנב בפקדון ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו, וחזר וטען טענת גנב ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו מה דינו, ודין (שבועות מט ע"א) טוען טענת אבדה, ודין טוען טענת פקדון מה דינו, ודין טוען וחזר וטען טענת גנב ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו, ודין (ב"ק קו ע"ב) טוען טענת גנב בפקדון של קטן, ויתר פרטיה מבארים בפרק תשיעי מן קמא ושלישי ממציעא, ושמיני משבועות

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, ובית דין העובר עליה, בטל עשה.


קישורים:

מקורות נוספים:

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

לא נמצאו מאמרים קשורים
דילוג לתוכן