שח. שביתה ממלאכה ביום עצרת

ויקרא כ"ג:

כא וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ  חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל-מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קס"ב:

היא שצונו לשבות ממלאכה יום עצרת והוא אמרו יתעלה: "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש".

ספר החינוך:

לשבות מכל מלאכה, זולתי מה שמיוחד לצורך אוכל נפש, ביום ששה בסיון, שזהו הנקרא חג השבועות, שנאמר: "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש". וכבר כתבתי במצות שביתת יום ראשון של פסח שבסדר (מצוה רצז) הזה שבכל מקום שנאמר בתורה 'מקרא קדש', ענינו לומר קדשהו שלא לעשות בו מלאכה.

וגם שם כתוב רמז משרשי המצוה שמספיק על צד הפשט בכל הימים טובים, (מצוה רח"צ: משרשי המצוה, כדי שיזכרו ישראל הנסים הגדולים שעשה השם להם ולאבותיהם, וידברו בם ויודיעום לבניהם ולבני בניהם, כי מתוך השביתה מעסקי העולם יהיו פנויים לעסוק בזה, שאילו היו מותרין במלאכה ואפילו במלאכה קלה היה כל אחד ואחד פונה לעסקו, וכבוד הרגל ישכח מפי עוללים גם מפי הגדולים.

ועוד יש תועלות רבות בשביתה, שמתקבצין כל העם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לשמוע דברי ספר וראשי העם ידריכום וילמדום דעת, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה [מגילה ל"ב ע"א] משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין בהלכות הפסח בפסח והלכות עצרת בעצרת).

ובמי נוהגת וקצת דיניה, נכתוב בלאו דאיסור מלאכה דיום טוב שבסדר זה (מצוה רח"צ כנ"ל), בעזרת השם.


קישורים:

מקורות נוספים:

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

לא נמצאו מאמרים קשורים
דילוג לתוכן