במדבר לה:
לב וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן.
ספר המצוות לרמב"ם מצוות לא עשה רצו:
היא שהזהירנו מקחת כופר מן ההורג בשוגג כדי שנפטור אותו מגלות אבל יגלה על כל פנים. אמר יתעלה (במדבר לה, לב) "ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו וכו'". וכבר התבארו משפטי מצוה זו בגמר מכות.
ספר החינוך:
שלא נקח כופר מהמחויב גלות מחמת שהרג שוגג לפוטרו מן הגלות, שנאמר: (במדבר לה, לב) "ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ". ולפי משמעות זה לפי הדומה יהיה לנוס פעול, כלומר לא תקחו כופר על מי שהוא נוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ מגורי אבותיו.
שורש איסור הכופר בהורג שוגג וכל ענינו כענין הורג מזיד, אין צורך להאריך בו הדבור.
קישורים:
מצווה זו קשורה עם המצווה הקודמת תיב.
מקורות נוספים:
