דברים יז:
יז וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד׃
ספר המצוות לרמב"ם מצוות לא תעשה שסד:
שהזהיר המלך מהרבות נשים. והוא אמרו "לא ירבה לו נשים". וגבול זה שלא יוסיף על שמונה עשרה נשים בכתובה וקדושין. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשני מסנהדרין
ספר החינוך:
שלא ירבה לו המלך נשים הרבה. ועל זה נאמר: (דברים יז, יז) "ולא ירבה לו נשים". וטעם המצוה מבאר בכתוב, כי הנשים מסירות לב בעליהן, כלומר שמפתות אותם לעשות מה שאינו ראוי בהתמדתן עליהם, תחרות, ורבוי דברים, וחלקלקות.
מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כא, ע"א) שעד שמנה עשרה נשים הוא מתר לשא ולא יותר, ואפלו הן כאביגיל שהיתה צדקנית וזריזה וטובה. ויתר פרטיה בפרק שני מסנהדרין. וזאת מן המצות שהן על המלך לבדו.
ונוהגת בזמן שיש לנו מלך. ואם עבר על זה והוסיף לקח אחת על שמנה עשרה, חיב מלקות. ויש לו לגרשה.
קישורים:
מקורות נוספים:
