דברים כה:
ה כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.
ספר המצוות לרמב"ם מצוות לא תעשה שנז:
הזהיר שאר האנשים שלא לבוא על היבמה והיא תחת זיקת יבמה, והוא אמרו (דברים כה, ה): "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר". והעובר על לאו זה לוקה. והתבארו משפטי מצוה זו ביבמות.
ספר החינוך:
שנמנע כל אדם מישראל מלבוא על היבמה בעודנה תחת זיקת היבם, ועל זה נאמר (דברים כה, ה): "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה".
משרשי מצות היבום אכתוב מה שידעתי בו במצות עשה של יבום שבסדר זה (מצוה תקצח). וגם שם אכתוב קצת דיני המצוה וענינה כמנהג ספר זה.
והעובר על זה ובא על היבמה והיא תחת זיקת היבם, חייב מלקות. ועיקר אזהרה זו היא על האנשים. וגם היא בכלל האיסור, שלא תבוא ותינשא לשום אדם עד שתיפטר מן היבם. ואפשר שאם עברה ונבעלה לרצונה ועודה זקוקה ליבם, שגם היא בחיוב המלקות.
קישורים:
מצווה וז קשורה עם המצוות תקצח ותקצט
מקורות נוספים:
