הסרת מכשול במקומו הפרטי של האדם למדנו בתורה ממצוות מעקה (דברים כב, ח): "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ…" כלומר, מצווה זו מלמדתנו שהאדם צריך לדאוג שלא תהיה אפשרות שבני אדם יינזקו ברשותו הפרטית לכן חובה עליו לשים מעקה ואמצעי הגנה במקומות בהם יש חשש סכנת נפילה והיזק. אמנם התורה דיברה לאדם הפרטי ואם כן מתעוררת השאלה האם בהקמת מביניים ציבוריים שאינם שייכים לאדם פרטי גם כן חלה החובה להסיר מכשול שלא יינזקו הציבור. ואם כן על מי חלה החובה.
במאמר שלפניכם הרב אברהם חפוטא עוסק בשאלת הסרת מכשול במבנים ציבוריים ומבקש לברר את הדין בהשקפת היהדות.
הרב אברהם חפוטא, כיהן כראש ישיבת הרמב"ם ובית יוסף בתל אביב.
המאמר התפרסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, ספר ט"ו, תשל"ב (1972).
תקציר:
- פתיחה
- גדר חיוב מעקה בתורה.
- האם הסרת מכשול נכלל במצוות מעקה.
- מתי יש חיוב
- על מי חל החיוב להתקין המעקה.
- ברכת מצווה מעקה.
- עשיית מעקה על ידי פועלים: יהודי או גוי.
- על מי חלה חובת מעקה בבית שכור.
- מסקנה.
- מבנים ציבוריים אפילו כאלו שנבנו מכספי ציבור חייבים להסיר מכשול ונזק ברשותם וכן לעשות מעקה.
קישורים:
הרב אברהם חפוטא באתר ויקיפדיה.
'נועם' ספר ט"ו באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
