רואה חשבון נתבקש על ידי בית המשפט לתת חוות דעת מומחה בדין ודברים בין שני אנשים. הסדר בבית משפט כאשר צריכים להכריע בדין והשופטים מבקשים לדעת חוו"ד מומחה או עשיית פשרה על ידי מומחה בסוגייה הנ"ל מבקשים להביא מומחה בנדון ובכך להכריע. אמנם רואה החשבון היה אדם דתי והתעוררה לו השאלה האם הוא יכול לתת את חוות דעתו המקצועית לאור העובדה שישנם דעות בהלכה שאין לדון בבתי משפט בהם דנים לפי ערכאותיהם של גוים ולא כפי משפטי התורה.
מעשה זה ארע בחו"ל ונשאל על כך הרב כתריאל דוד קאפלין האם יכול רואה החשבון המומחה לתת חוות דעת לבית משפט בדין ודברים בין שני גוים.
הרב כתריאל דוד קאפלין היה דיין בבית הדין הרבני בלונדון, ובשנותיו המאוחרות ראש ישיבת 'תורת חכם בישראל'.
המאמר התפרסם ב'נועם', במה לבירור בעיות בהלכה, ח"ט תשכ"ו (1966).
תקציר:
- פתיחה.
- גדר האיסור לדון בערכאות מהתורה או מדרבנן.
- מברר מתי יש דין מסייע לעוברי עבירה:
- בעדות.
- בנתינת חוות דעת.
- פנייה לערכאות ללא אישור בית דין.
- לדון בערכאות בדיני ירושה.
- דעת הרב יצחק וייס אב"ד מנצ'סטר.
- סיכום.
מ
1. כששני גוים דנים ביניהם בערכאות – מותר לתת חוות דעת, להעיד ולדון ואין בזה לא לפני עיוור ולא מסייע.
2. כשגוי דן עם ישראל בערכאות – אסור לישראל להעיד משום מסייע לעוברי עבירה. ואם הבעל דין היהודי מסכים, מותר.
3. כששני יהודיים מתדיינים בערכאות – הן בעדות והן בחוו"ד יש בזה דין מסייע ואסור. יוצא מן הכלל הוא כאשר הדיון הוצג בבית דין והתיר בית הדין להתדיין בערכאות.
קישורים:
הרב כתריאל דוד קאפלין באתר ויקיפדיה.
'נועם', ספר תשיעי באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
