מקומות קדושים, כגון בתי כנסת ובתי מדרש משמשים עבור היהודי מקום מפגש בינו לבין אלוהיו. ההלכה היהודית מתארת מאפיינים רבים המייחדים את המקומות הללו משאר המקומות והמבנים שאינם קדושים, בכללי התנהגות ייחודיים, באיסורים שונים ובמנהגי כבוד רבים אשר נגזרים באופן ישיר מהגדרתו של המקום כמקום "קדוש".
קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ גְּדוֹלָה מְאֹד, וּמֻזְהָרִים עֲלֵיהֶם לִירֹא מִמִּי שֶׁהוּא שׁוֹכֵן בָּהֶם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּדִכְתִיב, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. וּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ נִקְרָאִים גַּם כֵּן מִקְדָּשׁ, כְּדִכְתִיב, וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, וְדָרְשֵׁינַן אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְלָכֵן אָסוּר לְדַבֵּר בָּהֶם דְּבָרִים בְּטֵלִים. וְאֵין מְחַשְּׁבִין בָּהֶם חֶשְׁבּוֹנוֹת אֶלָּא שֶׁל מִצְוָה. כְּגוֹן קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה וְכַדּוֹמֶה. וְנוֹהֲגִין בָּהֶם כָּבוֹד לְכַבְּדָם וּלְרַבְּצָם, וּמַדְלִיקִין בָּהֶם נֵרוֹת לְכָבוֹד. אֵין לְנַשֵּׁק בָּהֶם בָּנָיו הַקְּטַנִּים, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַרְאוֹת שָׁם אַהֲבָה אַחֶרֶת זוּלַת אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
(קיצור שולחן ערוך, אורח חיים, יג, א)
האם הקדושה שחלה בשעתה על בית הכנסת חלה על המקום גם לאחר שנחרב? ארץ ישראל מלאה בשרידי בתי כנסת ומקומות קדושים עתיקים מכל הזמנים ואם כן מתעוררת השאלה האם בית כנסת שחולל על ידי אינם יהודיים ומבנהו הושחת, פוקעת קדושתו ממנו מחמת כך או שקדושתו נשארת כפי שהייתה קודם לכן?
קראו את מאמרו של הרב יצחק יעקב וכטפויגל העוסק בסוגיית מעמדם של מקומות קדושים שנחרבו.
הרב יצחק יעקב וכטפויגל היה ראש ישיבת מאה שערים, אב בית הדין לקהילות האשכנזים בירושלים ומרבני תנועת המזרחי.
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יא תשכ"ח (1968).
תקציר:
- מברר האם קדושת קרקע מפסיקה לאחר חילול של אנשים.
- גדרי מהות החילול.
- נושא ונותן בדעות הפוסקים.
- מסקנה.
- לשיטת התשב"ץ פוקעת ונפסקת קדושת בית כנסת שחולל, אך לשיטה החולקת (הרמ"ע מפאנו ואור המאיר) קדושת בית הכנסת במקומה עומדת ונראה שזו דעת פוסקים רבים.
- לכן יש לנהוג במקומות אלו ככל דיני קדושת בית הכנסת.
קישורים:
הרב יצחק יעקב וכטפויגל באתר ויקיפדיה.
'נועם', ספר י"א באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
