ציור ופיסול קיימים עוד משחר ההיסטוריה כדרך שבה היו מעבירים מסרים, מתעדים דברים ויוצרים יצירות אומנות. בעידנים מתקדמים יותר באנושות ציור ופיסול הפכו לנחלת התרבותיות עד שכיום ציור ופיסול הן מקצוע, תחביב וחלק בלתי נפרד מחיי האדם בהמון מישורים. האם ישנה איזו הגבלה לאור היהדות בתחומי הציור והפיסול. דבר מפורסם היא הדיברה מעשרת הדיברות "לא תעשה לך פסל וכל תמונה…" כלפי מה זה נאמר? שאלתנו נסובה ונוגעת בחופש היצירתיות, בדרך שבה האומן ירצה להתבטא, ויכולה להשפיע על מנגנונים שלמים כחוגי ציור, הקמת מוזיאון ואתרים ארכיאולוגים וביקור בהם, סמלי מדינה וכו'.
קראו את תשובתו של הרב חיים דוד הלוי הנשאל על ציור ופיסול לאור היהדות וביקור במוזיאון שעווה ואתרים ארכיאולוגים.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ה', סימנים ע-עג.
תקציר:
סגנון תשובה קצרה על כן אין תקציר.
1. חמה (שמש), לבנה (ירח) וכוכבים אסור לצייר הן מבוגר והן קטן שהגיע לגיל 3-4 שהוריו מצווים לחנכו במצוות.
2. ציור ואריגה של פרצוף אדם מותרת.
3. פסלים בצורת אדם אסורים מכל סוג של חומר וגם אסור להשהות אותם ברשותו.
4. ביקור במוזיאון שעווה או כל מוזיאון אחר של פסלים, ציורים וכדו' מותר.
5. אסורה הקמת מוזיאון שעווה על ידי יהודים או שיהיה בבעלותם.
6. אין הכרעה לגבי ממצאים ארכיאולוגים של פסלים ששמשו עבודה זרה בעת העתיקה האם מותר לקיימם ולהציגם במוזיאון.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי – באתר ויקיפדיה.
הרב חיים דוד הלוי, "ציורי בני אדם ביהדות", תשמ"ה (1985).
מקורות נוספים:
הרב שלמה עמאר, "רפליקה בצורת פנים לאור ההלכה", תשס"ה (2005).
הרב אליהו בקשי דורון, "ייצור וסחר פסלי נוי", תשמ"ב (1982).
לקריאות והרחבות נוספות:
