תעודת כשרות הינה תעודה הניתנת על ידי הרב המקומי ברשות המקומית כחלק משירותי הדת השייכים למשרד לשירותי הדת. תעודת הכשרות במשמעותה הפשוט הוא שהמאכלים המוגשים במקום זה הם כשרים ומותרים לאכילה. האם התעודה מעידה על האדם האם הוא כשר, בוודאי שלא. אם כן, יש להבחין בין מעשיו של האדם לבין המאכלים שהוא מוכר. המאכלים נמצאים בפיקוח של המשגיח ועומדים בדרישות הדתיות אותן הציבה הרבנות וגם המוכר עצמו מקיים את הדרישות ולכן מותרים המאכלים אך האדם עצמו אינו בהשגחה ואין דרישות ממנו בצד האישי לכן בחייו הפרטיים רשאי הוא לעשות כבחירתו.
לפי זה מתעוררת דילמה האם אדם שיפתח את עסקו בשבת שלפי ההלכה היהודית אסור אך המאכלים שהוא מוכר הינם כשרים ואף עומדים בהשגחה במשך ימות השבוע, זה יפסול את המאכלים בשבת שיחשבו עתה שאינם כשרים?
על דילמה זו ישנה תשובה בהלכה. לפי ההלכה מאכלים שמבשלים בשבת נאסרים באכילה כאשר הם נעשו בשבת. אמנם מה תהיה המדיניות כאשר האדם עובד בשבת אך מבקש כשרות על ימי החול שבהם הוא מקפיד כדרישות הרבנות וממושמע להנחיות המשגיח, האם יהיה ניתן להבדיל בין מעשיו של ימי החול לבין מעשיו של שבת ולסייג את תעודת הכשרות רק לימים א-ו?
קראו על התדיינות בוועדת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל על טענה מעין זו ומה השיבו שם.
הרב שלמה עמאר היה הראשון לציון בין השנים ה' תשס"ג – תשע"ג 2003-2013, וכיום מכהן כרבה הראשי של עיר הבירה, ירושלים.
המאמר התפרסם בספרו שו"ת שמע שלמה ח"ד, יורה דעה, סימן ה'.
תקציר:
- פתיחה.
- מעמדם ההלכתי של מחללי שבת בפרהסיא.
- הצעת נתינת תעודת הכשר רק לימים א-ו לעסקים הפתוחים גם בשבת.
- הצעת לקיחת תעודת הכשרות ביום שישי עד מוצ"ש.
- טענת העדר מסעדות כשרות באזור.
- שיטת האגרות משה ויביע אומר באישור נתינת תעודת כשרות.
- מסקנה.
- אין לתת תעודת כשרות לעסקים הפתוחים בשבת.
קישורים:
הרב שלמה משה עמאר באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
השגחה וכשרות: המדריך למשגיחי כשרות, הרבנות הראשית לישראל, תשע"ה (2015).
