טביעת אצבע היא אחת מהדרכים לזהות בני אדם. כידוע אין שני בני אדם בעולם עם אותה טביעת אצבע ולכן אמצעי זיהוי זה נחשב אמין ביותר. כיום במערכת הביטחון כמו משטרה וזיהוי פלילי, מערכות אבטחת סייבר וכניסה לאזור האישי בחשבונות פרטיים משמשת האצבע כאמצעי זיהוי מוגן ובטוח בעל רמת אבטחה גבוהה.
לאחר שהשימוש והמודעות הלכו וגדלו במאה ה-20 ובפרט במאה ה-21 החלו העוסקים בפסיקת ההלכה היהודית לדון על אמינותה של טביעת אצבע לאור ההלכה. אחת ההצעות שעלתה בעקבות דיונים אלו היא שימוש בטביעות אצבע כאמצעי זיהוי ליוצאים למלחמה במידה ויפלו בקרב.
כותב המאמר הרב שלמה פישר. הרב שלמה פישר היה ראש ישיבת איתרי, דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים. זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשמ"ח, וזוכה פרס ירושלים לספרות תורנית על ספרו "דרשות בית ישי" לשנת ה'תשס"א.
המאמר התפרסם בקובץ נועם, ספר שני, תשי"ט (1959).
תקציר:
- פתיחה.
- חוו"ד מדעית ומקצועית.
- לסמוך על חוו"ד מומחים.
- השוואה ודימוי כסימן מובהק.
- תוקפה של טביעת עין.
- מסקנה.
קישורים:
'נועם', ספר שני, באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
הרב אליהו בקשי דורון, "זיהוי חללים על פי ההלכה".
לקריאות והרחבות נוספות:
