ישנם קריטריונים לעדי רווקות ועדי נישואין. כאשר זוג מגיע לרבנות לפתוח תיק נישואין הם מתבקשים להביא איתם שני עדים "כשרים" שיעידו שהם רווקים או פנויים על מנת שיוכלו להינשא, עדים אלו נקראים עדי רווקות. בשונה מהם עדי נישואין הם העדים שנמצאים בשעת כתיבת הכתובה ועריכת החופה ביום החתונה.
האם עדי רווקות מעמדם ההלכתי כמו עדי נישואין?
מהם הקריטריונים הנצרכים על מנת שעדים אלו יהיו כשרים?
העדות ביהדות היא כלי משמעותי אשר על פיו מוכרעות סוגיות רבות בכל מישורי החיים: ביטחון, משפחה, כלכלה, ירושה ועד לדיני נפשות. כך ביניהם טקס הנישואין מקבל את תוקפו אך ורק כאשר ישנם שני עדים המאשרים אותו. ואמנם, כגודל האחריות הנתונה בידי העדים, כן גודל הצורך לוודא את מהימנותם וכשרותם. הקריטריונים שקבעה ההלכה עבור כשרותו של העד הינם רבים ונועדו, כאמור, להבטיח כי עדותו לא תהא מושפעת ומוטה באופן שאינו הולם את כללי משפט הצדק.
הרב אברהם חפוטא מותח קווים הלכתיים במאמר שלפניכם המבדלים בין קריטריונים לעדי רווקות לעדי נישואין, על מה צריכים להקפיד על מנת שעדים אלו יהיו כשרים והאם רשמי הנישואין בימינו נוהגים נכון או שצריך תיקון?
הרב אברהם חפוטא, כיהן כראש ישיבת הרמב"ם ובית יוסף בתל אביב, וכיום ראש כולל מדרש הרמב"ם בפ"ת.
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יב, תשכ"ט (1969).
תקציר:
- תיאור המציאות כיום בבתי הדין ביחס לקבלת עדות.
- סקירת סוגי הפסול השייכים בעדים.
- שיטת הרמב"ם.
- הכרזה בעבירות דרבנן ועניינה בימינו.
- עד שאיננו יודע את חומרת האיסור שעבר.
- גדר הידיעה שצריך ליידעו.
- מציאת עדים כשרים בימינו.
- בירור הדין כאשר ישנו חוק האוסר לשקר.
- מסקנה.
- ניתן להקל בקבלת עדים שאינם כשרים על פי ההלכה לרישום נישואין כיוון שמסתמכים על החוק האוסר לשקר בענייני גילוי מילתא.
- בשאר סוגי עדות צריך לדקדק היטב בטיב כשרות העד.
- הכרזה בבית הדין – פסולי דאורייתא אין צורך להכריז. פסולי דרבנן צריך להכריז. בכל אופן אין לקבלם לעדות בבית הדין.
- לגבי פורק עול – אף באיסורי דרבנן אין צורך להכריז, והריהו כעובר על איסורי תורה.
- הנוטל שכר בעדותו, פסול ואינו צריך הכרזה.
- יש להקל באופן שהעד איננו מודע לחומרת האיסורים, אך בתנאי שאינו פורק עול תורה ומצוות.
קישורים:
הרב אברהם חפוטא באתר ויקיפדיה.
'נועם', ספר י"ב באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
הרב משה פינדלינג, "אתגרי הדור במשרדם של רשמי נישואין בישראל", תשכ"ט (1969).
לקריאות והרחבות נוספות:
