ארכיון משרד המורשת - הבינה היהודית Jewish intelligence https://hamachon.org.il/category/משרד-המורשת/ מאגר המידע הגדול לספרות תורנית ומקצועית הנוגעים בסוגיות ממשלתיות Mon, 06 Jan 2025 00:00:21 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 תיקון חומת הכותל המערבי https://hamachon.org.il/%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/ https://hamachon.org.il/%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/#respond Tue, 14 Aug 2018 23:04:00 +0000 https://hamachon.org.il/?p=10200 תיקון חומת הכותל המערבי מפעם לפעם עולה לכותרות ומתעוררות שאלות הלכתיות סביב תיקונו. הרב עמאר דן בתיקון הכותל ומתייחס לתשובתו של הרב הרצוג...

הפוסט תיקון חומת הכותל המערבי הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> תיקון חומת הכותל המערבי מפעם לפעם עולה לכותרות ומתעוררות שאלות הלכתיות סביב תיקונו. בשנת תשי"ג (1953) נשאל הרב הראשי דאז, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, על תיקון שנצרך להיעשות בכותל כיצד יעשה ועל ידי מי. עברו מאז 65 שנה ולאחר ט' באב תשע"ח (2018) נפלה אבן מקיר הכותל וביקש רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ' לדעת כיצד ואיך מתקנים ומשיבים אותה למקומה. הרב שלח את שאלתו לרב שלמה עמאר שיחווה את דעתו בעניין תיקון חומת הכותל המערבי. הרב עמאר דן בתיקון הכותל ומתייחס לתשובתו של הרב הרצוג.

הרב שלמה עמאר היה הראשון לציון בין השנים ה' תשס"ג – תשע"ג (2003-2013), וכיום מכהן כרבה הראשי של עיר הבירה, ירושלים.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת שמע שלמה ח"י אורח חיים, סימן ו'.

תקציר:

  1. פתיחה.
  2. מהי קדושת הכותל המערבי.
  3. בניה מעץ בהר הבית.
  4. נושא ונותן בדעת הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
  5. תיקון על ידי עבודה עברית.
  6. מורא מקדש בזמן הזה.
  7. מסקנה.
לקריאת המאמר
מסקנות המאמר:

  1. את התיקון לכותל יעשו יהודים יראי שמים ולא גוים.
  2. על הפועלים לטבול ולהיטהר בתחילת יום העבודה במקווה טהרה במשך כל ימי עבודתם.
  3. את עבודות תיקון הכותל יש לעשות רק ביום ולא בלילה.
  4. על העובדים לקיים מצוות מורא מקדש ולכן יש להיכנס בנעלי גומי או בד כפי שנוהגים ביום כיפור.

קישורים:

הרב שלמה משה עמאר באתר ויקיפדיה.

מקורות נוספים:

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, "תיקון אבני הכותל המערבי", תשי"ג (1953).

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט תיקון חומת הכותל המערבי הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> https://hamachon.org.il/%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/feed/ 0 חפירת מנהרות תחת רחבת הכותל https://hamachon.org.il/%d7%97%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c/ https://hamachon.org.il/%d7%97%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c/#respond Tue, 10 Aug 2010 13:58:00 +0000 https://hamachon.org.il/?p=10263 חפירת מנהרות תחת מתחם רחבת הכותל, רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ', מבקש לברר האם ניתן לחפור תחת מקום זה מהצד ההלכתי ושלח שאלה ל.....

הפוסט חפירת מנהרות תחת רחבת הכותל הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> חפירת מנהרות תחת מתחם רחבת הכותל על מנת לאפשר גישה למבקרי מנהרות הכותל זו אחת האופציות שביקשו לקדם הגורמים המקצועיים במורשת הכותל. רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ', מבקש לברר האם ניתן לחפור תחת מקום זה מהצד ההלכתי ועל כן הוא שולח שאלה לרב הראשי לישראל דאז, הראשון לציון, הרב שלמה עמאר. קראו מה השיב לו הראשון לציון, הרב שלמה עמאר על חפירת מנהרות תחת רחבת הכותל.

הרב שלמה עמאר היה הראשון לציון בין השנים ה' תשס"ג – תשע"ג 2003-2013, וכיום מכהן כרבה הראשי של עיר הבירה, ירושלים.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת שמע שלמה ח"ז, אורח חיים, סימן א'.

תקציר:

  1. פתיחה.
  2. מחילות שתחת הר הבית האם גם כן קדושות.
  3. דעת ה"אבני נזר".
  4. מסקנה.
לקריאת המאמר
מסקנות המאמר:

  1. הכותל המערבי הוא חומת הר הבית ולא חומת העזרה, וכל הרחבה שלפני הכותל כולה מחוץ להר הבית ואינה קדושה בקדושת הר הבית ועל אחת כמה וכמה שלא נתקדש מה שתחת הרצפה, לכן יכולים לחפור.

קישורים:

הרב שלמה משה עמאר באתר ויקיפדיה.

מקורות נוספים:

הרב שלמה עמאר, "תיקון חומת הכותל המערבי", תשע"ח (2018).

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, תיקון אבני הכותל המערבי, תשי"ג (1953).

לקריאות והרחבות:

חדשות ארכיאולוגיות, חפירות וסקרים בישראל, באתר רשות העתיקות.

הפוסט חפירת מנהרות תחת רחבת הכותל הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> https://hamachon.org.il/%d7%97%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c/feed/ 0 שימוש באבנים ועפר ארכיאולוגי מהר הבית https://hamachon.org.il/%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%a4%d7%a8-%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%9e%d7%94%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa/ https://hamachon.org.il/%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%a4%d7%a8-%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%9e%d7%94%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa/#respond Tue, 07 May 1968 12:35:00 +0000 https://hamachon.org.il/?p=10501 האם ניתן להשתמש באבנים ועפר ארכיאולוגי מהר הבית או הכותל המערבי? כך נשאל הרב עובדיה הדאיה לאחר מלחמת ששת הימים...

הפוסט שימוש באבנים ועפר ארכיאולוגי מהר הבית הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> האם ניתן להשתמש באבנים ועפר ארכיאולוגי מהר הבית או הכותל המערבי? כך נשאל הרב עובדיה הדאיה לאחר כיבוש והחזרת שטח הר הבית ליהודים במלחמת ששת הימים. במלחמת ששת הימים כבשה ישראל מקומות בהם היו אתרים, מבנים ושרידים קדושים לעם היהודי וביניהם הר הבית והכותל המערבי. מקומות אלה, חייבו התייחסות תואמת של השלטון ולכן בחודש יולי 1967 הכנסת חוקקה את חוק השמירה על המקומות הקדושים.

ליהודים נפתחה הדרך למקומות קדושים שהגישה אליהם לא אופשרה להם תחת שלטון ערבי מוסלמי. לאור מציאות זו התעוררו מספר שאלות בדיני אורח החיים היהודית השייכות להר הבית והן כלפי היחס למעמדם ההלכתי של אבני המקום ועפרו. קראו את מאמרו של הרב עובדיה הדאיה המשיב לשאלות אלו ועונה האם מותר שימוש באבנים ועפר ארכיאולוגי מהר הבית.

הרב עובדיה הדאיה, חי בשלהי המאה ה-19 וה-20. חבר בית הדין העליון לערעורים בי-ם, ראש ישיבת המקובלים בית- אל בי-ם, היה רבה של פתח תקווה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשכ"ח (להרחבה ראה ויקיפדיה)

המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יא, תשכ"ח (1968).

תקציר:

  1. פתיחה
  2. האם יש בזמן הזה חיוב קריעת הבגד כשרואה אדם את מקום המקדש וערי יהודה.
  3. העיר חברון בימינו.
  4. ברכת שהחיינו בימינו בראייה הראשונה של העיר העתיקה והכותל המערבי.
  5. האם ישנה קדושה לעפר הנמצא בחפירות באזור הכותל המערבי.
  6. הבדלי קדושות בארץ ישראל.
  7. החזרת שטחים.
  8. מסקנה.
לקריאת המאמר
מסקנות המאמר:

  1. אין חובה לקרוע את הבגד כאשר רואים את מקום המקדש, הן מחמת שאיננו טהורים כנדרש והן מחמת המנהג.
  2. אין לברך שהחיינו בראיית הכותל המערבי ובירושלים שנכבשה על ידינו, שאין שמחה זו שלימה, והכיבוש אינו נחשב כיבוש מוחלט.
  3. יש איסור שימוש חולין בעפר ואבני הכותל המערבי, אך אין קדושה ואיסור שימוש חולין בעפר הנמצא בחפירות המתבצעות סביבות הכותל המערבי.
  4. אסור להחזיר שטחים שנכבשו על ידינו.

קישורים:

הרב עובדיה הדאיה באתר ויקיפדיה.

'נועם', ספר י"א באתר hebrewbooks.

חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967 באתר נבו.

מקורות נוספים:

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט שימוש באבנים ועפר ארכיאולוגי מהר הבית הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> https://hamachon.org.il/%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%a4%d7%a8-%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%9e%d7%94%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa/feed/ 0 מקומות קדושים שנחרבו https://hamachon.org.il/%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95/ https://hamachon.org.il/%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95/#respond Fri, 09 Feb 1968 14:16:00 +0000 https://hamachon.org.il/?p=10445 אתרים קדושים, כגון בתי כנסת שנחרבו, האם הקדושה שחלה בשעתה על בית הכנסת חלה על המקום גם לאחר שנחרב? מה מעמדם של אתרים קדושים שנחרבו....

הפוסט מקומות קדושים שנחרבו הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> מקומות קדושים, כגון בתי כנסת ובתי מדרש משמשים עבור היהודי מקום מפגש בינו לבין אלוהיו. ההלכה היהודית מתארת מאפיינים רבים המייחדים את המקומות הללו משאר המקומות והמבנים שאינם קדושים, בכללי התנהגות ייחודיים, באיסורים שונים ובמנהגי כבוד רבים אשר נגזרים באופן ישיר מהגדרתו של המקום כמקום "קדוש".

קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ גְּדוֹלָה מְאֹד, וּמֻזְהָרִים עֲלֵיהֶם לִירֹא מִמִּי שֶׁהוּא שׁוֹכֵן בָּהֶם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּדִכְתִיב, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. וּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ נִקְרָאִים גַּם כֵּן מִקְדָּשׁ, כְּדִכְתִיב, וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, וְדָרְשֵׁינַן אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְלָכֵן אָסוּר לְדַבֵּר בָּהֶם דְּבָרִים בְּטֵלִים. וְאֵין מְחַשְּׁבִין בָּהֶם חֶשְׁבּוֹנוֹת אֶלָּא שֶׁל מִצְוָה. כְּגוֹן קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה וְכַדּוֹמֶה. וְנוֹהֲגִין בָּהֶם כָּבוֹד לְכַבְּדָם וּלְרַבְּצָם, וּמַדְלִיקִין בָּהֶם נֵרוֹת לְכָבוֹד. אֵין לְנַשֵּׁק בָּהֶם בָּנָיו הַקְּטַנִּים, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַרְאוֹת שָׁם אַהֲבָה אַחֶרֶת זוּלַת אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

(קיצור שולחן ערוך, אורח חיים, יג, א)

האם הקדושה שחלה בשעתה על בית הכנסת חלה על המקום גם לאחר שנחרב? ארץ ישראל מלאה בשרידי בתי כנסת ומקומות קדושים עתיקים מכל הזמנים ואם כן מתעוררת השאלה האם בית כנסת שחולל על ידי אינם יהודיים ומבנהו הושחת, פוקעת קדושתו ממנו מחמת כך או שקדושתו נשארת כפי שהייתה קודם לכן?

קראו את מאמרו של הרב יצחק יעקב וכטפויגל העוסק בסוגיית מעמדם של מקומות קדושים שנחרבו.

הרב יצחק יעקב וכטפויגל היה ראש ישיבת מאה שערים, אב בית הדין לקהילות האשכנזים בירושלים ומרבני תנועת המזרחי.

המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יא תשכ"ח (1968).

תקציר:

  1. מברר האם קדושת קרקע מפסיקה לאחר חילול של אנשים.
  2. גדרי מהות החילול.
  3. נושא ונותן בדעות הפוסקים.
  4. מסקנה.
לקריאת המאמר
מסקנות המאמר:

  1. לשיטת התשב"ץ פוקעת ונפסקת קדושת בית כנסת שחולל, אך לשיטה החולקת (הרמ"ע מפאנו ואור המאיר) קדושת בית הכנסת במקומה עומדת ונראה שזו דעת פוסקים רבים.
  2. לכן יש לנהוג במקומות אלו ככל דיני קדושת בית הכנסת.

קישורים:

הרב יצחק יעקב וכטפויגל באתר ויקיפדיה.

'נועם', ספר י"א באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

לקריאות והרחבות נוספות:

המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.

הפוסט מקומות קדושים שנחרבו הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> https://hamachon.org.il/%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95/feed/ 0 עלייה להר הבית בימינו https://hamachon.org.il/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95/ https://hamachon.org.il/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95/#respond Mon, 05 Feb 1968 07:55:00 +0000 https://hamachon.org.il/?p=10451 עלייה להר הבית - חקרו את שטחו וגבולותיו, דנו האם מותר לעלות בזמן הזה או לא ואם כן באילו שטחים מותר. גם הרב חנוך גרוסברג דן בשאלת הכניסה להר..

הפוסט עלייה להר הבית בימינו הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> הר הבית (ההר שעליו עומדים כיום מסגד אל־אקצא וכיפת הסלע) הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, שבו שכן המבנה הקדוש ביותר ליהודים – בית המקדש (הראשון והשני), והוא המקום היחיד, על פי היהדות, שבו יוכל לשכון המקדש בעתיד. היהודים בכל מקום בעולם פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים להקמת בית המקדש השלישי. לאור היהדות המקום נשאר קדוש גם בחורבנו וכך כותב הרמב"ם:

אע"פ שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם שאף על פי שחרב בקדושתו עומד…הר הבית מקודש ממנה שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסין לשם ומותר להכניס המת עצמו להר הבית ואין צריך לומר טמא מת שהוא נכנס לשם:

(רמב"ם הלכות בית הבחירה, ז, ז וטו)

מאז החלו יהודים להתיישב בארץ החלו הדיונים על עלייה להר הבית חקרו את שטחו וגבולותיו, דנו האם מותר לעלות בזמן הזה או לא ואם כן באילו שטחים מותר. גם הרב חנוך זונדל גרוסברג דן במאמר שלפנינו בשאלת עלייה להר הבית בימינו, האם היא מותרת לגמרי, או שמא בחלקים מסויימים בלבד, או אולי אף כלל וכלל לא.

הרב חנוך זונדל גרוסברג, היה חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית ואוצר הפוסקים, ומחבר ספרים תורניים במגוון תחומים. בשנת 1975 הוענק לו התואר יקיר ירושלים (להרחבה ראה ויקיפדיה).

המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יא, תשכ"ח (1968).

תקציר:

  1. פתיחה
  2. סקירת המקומות השונים בהר הבית ומשמעותן ההלכתית.
  3. דין "טבול יום" אם רשאי להיכנס להר הבית בימינו.
  4. חומות המקיפות את הר הבית והכותל המערבי.
  5. מסקנת ההלכה.
  6. מקבץ שאלות ותשובות בעניינים שונים הנוגעים לקדושת מקום המקדש בזמן הזה.
לקריאת המאמר
מסקנות המאמר:

  1. אין להיכנס להר הבית בימינו גם לאחר טבילה לטהרה מחמת חששות הלכתיים ומציאותיים בדבר זיהוי השטחים המותרים לעלות אליהם.
  2. אדם המוכרח להיכנס, כגון חייל בתפקיד, יברר היטב את מיקומם של המקומות שלגביהם אין איסור, ואף שם יזהר מאוד בהליכתו שתהא הולמת את קדושת המקום.
  3. ראוי ורצוי להזהיר את הציבור מלעלות אל הר הבית.

קישורים:

הרב חנוך זונדל גרוסברג באתר ויקיפדיה.

'נועם', ספר י"א באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

לקריאות והרחבות נוספות:

צחי הרשקוביץ. "הר הבית: בין חלום לממשות, יחסה של הציונות הדתית להר הבית", המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשפ"ב (2022).

'עליית יהודים להר הבית', אתר הכנסת, תשע"ד (2014).

הפוסט עלייה להר הבית בימינו הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> https://hamachon.org.il/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95/feed/ 0 רחבת הכותל המערבי, קדושתה והלכותיה https://hamachon.org.il/%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%94/ https://hamachon.org.il/%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%94/#respond Mon, 05 Sep 1966 13:14:00 +0000 https://hamachon.org.il/?p=10468 רחבת הכותל המערבי הינה מקום תפילה והתכנסות המוני, אך האם היא גם קדושה כבית כנסת? קראו את מאמרו של הרב סלונים ומסקנתו האקטואלית.

הפוסט רחבת הכותל המערבי, קדושתה והלכותיה הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> הכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ויהודים מתפללים בו כבר יותר מ-1100 שנים.

בגניזה הקהירית מתועדות תפילות יהודים בכותל כבר במאות התשיעית והעשירית וככל הנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום.

לכותל המערבי חשיבות דתית עקב קרבתו למקום הקדוש ביותר בהר הבית, קודש הקודשים, לצד חשיבות לאומית והיסטורית. כתוצאה מכך מגיעים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים. בני מצווה חוגגים שם עלייה לתורה, חיילי צה"ל נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואנשים רבים מרחבי העולם מבקרים בו.

במאמר שלפנינו דן הרב זאב דוב סלונים בעניין מעמדה ההלכתי של רחבת הכותל אשר כאמור, משמשת כמקום תפילה המוני, האם חלים עליה דיני קדושת בית הכנסת הכוללים בין היתר מגבלות הלכתיות באשר לאופן ההתנהלות במקום, כגון האיסור לנהוג בקלות ראש וכן להימנע במהלך השהייה בו מאכילה ושתייה או שמא, כיוון שאינה קבועה כבית כנסת באופן רשמי, אין צורך לנהוג בה כך.

הרב זאב דב סלונים היה רב מרכז ירושלים, חבר בית דין רבני חב"ד בישראל, מחבר ספרים ויזם הדפסת ספר החת"ת (להרחבה ראה ויקיפדיה).

המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יא, תשכ"ח (1968).

תקציר:

  1. פתיחה
  2. דן אודות קדושת הרחבה שמתפללים בה.
  3. האם קביעות תפילה במקום שלא נקבע מלכתחילה לבית תפילה, מתקדש בקדושת בית הכנסת?
  4. קדושת הכותל נחשבת כקדושת בית הכנסת לגבי אילו דינים?
  5. מעמד קדושת בית כנסת.
  6. אבחנה בשני ענייני קדושה שונים בבית הכנסת.
  7. מסקנה.
לקריאת המאמר
מסקנות המאמר:

  1. כל מקום אשר מתפללים בו באופן תדיר, חלה עליו קדושת בית הכנסת וחובה לנהוג בו ככל הלכות בית הכנסת.
  2. רחבת הכותל המערבי אשר נהוג להתפלל בה באופן קבוע, דיניה כדין בית הכנסת ואין לנהוג בה שחוק וקלות ראש וכל שאר דיני בית כנסת.
  3. נוסף על כך גם עניין קדושת המקום מחמת היותו שריד בית המקדש אשר לא זזה שכינה ממנו לעולם ועל כן יש להיזהר עוד בקדושתו.

קישורים:

הרב זאב דב סלונים באתר ויקיפדיה.

'נועם', ספר י"א באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הרב שלמה עמאר, "חפירת מנהרות תחת רחבת הכותל", תש"ע (2010).

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט רחבת הכותל המערבי, קדושתה והלכותיה הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> https://hamachon.org.il/%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%94/feed/ 0 תיקון אבני הכותל המערבי https://hamachon.org.il/%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/ https://hamachon.org.il/%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/#respond Mon, 11 May 1953 15:55:00 +0000 https://hamachon.org.il/?p=5928 לא פעם צריכים תיקון אבני הכותל המערבי. אל הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הגיעה שאלה האם מותר לפועלים יהודים לעמוד על הכותל המערבי בשעה שעוסקים בתיקון הנדבך העליון של הכותל.

הפוסט תיקון אבני הכותל המערבי הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> לא פעם צריכים תיקון אבני הכותל המערבי. אל הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הגיעה שאלה האם מותר לפועלים יהודים לעמוד על הכותל המערבי בשעה שעוסקים בתיקון הנדבך העליון של הכותל. הרב דן בצדדי השאלה, בדין שטח הר הבית המקודש וכניסה אליו בזמן טומאה ובזמן שבית המקדש חרב.

הרב הרצוג היה רבה הראשי של יהדות אירלנד ולאחר מכן הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ואחר כך של מדינת ישראל בין השנים תרצ"ז-תשי"ט (1937-1959). בעל תואר דוקטור וזוכה חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.

תשובותיו נכתבו בשנים בו כיהן כרב ראשי ואחר כך נדפסו בשנת תשל"ב (1972).

המאמר התפרסם בספרו שו"ת היכל יצחק חלק אורח חיים סימן יח.

תקציר:

  1. בירור שטח הר הבית המקודש ושלא נתקדש.
  2. קדושת שורות החומה העליונות שנוספו על ידי השר מונטפיורי.
  3. תיקון על ידי ישראל או על ידי גוי.
לקריאת המאמר
מסקנות המאמר:

  1. אסור לתקן הנדבך העליון של הכותל על ידי ישראל אלא יעסיקו נכרים.

קישורים:

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג באתר ויקיפדיה.

שו"ת היכל יצחק ח"א באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הרב שלמה עמאר, "תיקון חומת הכותל המערבי", תשע"ח (2018).

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט תיקון אבני הכותל המערבי הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> https://hamachon.org.il/%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/feed/ 0 מצוות 'הקהל' בעידן המודרני https://hamachon.org.il/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%94%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99/ https://hamachon.org.il/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%94%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99/#respond Tue, 21 Aug 1945 14:28:00 +0000 https://hamachon.org.il/?p=5908 לאחר שובנו לארצנו התעוררו החכמים לדון האם ניתן לעשות או האם נכון לעשות זכר למצווה זו בארץ הקודש בירושלים במקום המקדש. מעט משביבי הדיון אנו מגישים בפניכם.

הפוסט מצוות 'הקהל' בעידן המודרני הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> מצוות 'הקהל' היא מצווה שהתקיימה פעם בשבע שנים במוצאי שנת השמיטה בחג הסוכות. מדיי שנה בשנה נהגו כל ישראל לעלות ולהתאסף בירושלים בשלשת הרגלים שאחד מהם הוא חג הסוכות. רק שעתה, בחג הסוכות של מוצאי שנת השמיטה, במוצאי החג הראשון, בונים במה גדולה בעזרת בית המקדש וחוגגים אירוע וטקס גדול ומיוחד. בטקס נאספים כל העם ושומעים את המלך קורא קטע מהתורה בספר דברים. הנה ציטוט מדברי הרמב"ם המסכמים את הנאמר בתורה ובתלמוד על מצווה זו:

מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת. שנאמר (דברים לא, י-יב) : "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת וגו' הַקְהֵל אֶת-הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וגו':

אימתי היו קורין? במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית. והמלך הוא שיקרא באזניהם. ובעזרת הנשים היו קורין…

כיצד הוא קורא? תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם. ומביאין בימה גדולה, ושל עץ היתה. ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים, והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו. וכל ישראל העולים לחג מתקבצין סביביו…

משנה תורה, הלכות חגיגה, פ"ג

לאחר שובנו לארצנו התעוררו החכמים לדון האם ניתן לעשות או האם נכון לעשות זכר למצווה זו בארץ הקודש בירושלים במקום המקדש. אך מפאת שאין מלך ולא מקדש יעשו מעין זכר לאירוע זה במוצאי שנת השמיטה בכדי לעורר את העם בכינוס רוחני ומעמד גדול כזה. מעט משביבי הדיון מוגש בפניכם כפי שכתב בנושא הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בשנת תש"ה, 1945.

בהזדמנות זו הציע הרב תכנית וסדר יום שיערכו בירושלים ברחבת הכותל ממוצאי חג ראשון של סוכות. בדבריו כותב הרב הרצוג שרעיון זה עלה עוד בימי הראי"ה קוק "וסמך ידיו על אותו הרעיון הקדוש אלא שלא יצא לפועל בימיו".

דבריו נשמעו והתקבלו על ידי מועצת הרבנות הראשית ושאר העם כפי שניתן לראות ולצפות בתיעוד נדיר של האירוע שתועד ופורסם באתר ארכיון הסרטים הישראלי סינמטק ירושלים: "חגיגת מעמד הקהל בירושלים".

הרב הרצוג היה רבה הראשי של יהדות אירלנד ולאחר מכן הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ואחר כך של מדינת ישראל בין השנים תרצ"ז-תשי"ט (1937-1959). בעל תואר דוקטור וזוכה חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.

תשובותיו נכתבו בשנים בו כיהן כרב ראשי ואחר כך נדפסו בשנת תשל"ב (1972).

המאמר התפרסם בספרו שו"ת "היכל יצחק" חלק אורח חיים סימנים נח, נט וְ- ס.

תקציר:

  1. פתיחה.
  2. חידוש מצוות 'הקהל' בזה הזמן.
  3. חשש חילול יום טוב.
  4. זמן הקריאה לדעת תוספות.
  5. זמן הקריאה לדעת רש"י.
  6. כוחם של חכמים בעקירת דבר מן התורה.
  7. זמן הקריאה לדעת הרמב"ם.
  8. הצעה לסדר תכונית האירוע.
  9. מסקנה.
  10. בדבר תקיעת חצוצרות על ידי הכוהנים.
לקריאת המאמר

קישורים:

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג באתר ויקיפדיה.

שו"ת היכל יצחק ח"א באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט מצוות 'הקהל' בעידן המודרני הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

]]> https://hamachon.org.il/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%94%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99/feed/ 0