תלו. מצוה לאבד עבודה זרה ומשמשיה

דברים יב:

ב אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.

לא להשאיר זֵכֶר לעבודה זרה

ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה קפה:

היא שצונו לאבד עבודה זרה ובתיה כולם בכל מיני האבוד וההשחתה בשבירה ושריפה והריסה וחתוך, כל מין במה שיאות לו, רוצה לומר במה שיהיה יותר מפליג ויותר ממהר בהשחתתו. והכונה שלא נניח להם רושם. והוא אמרו יתעלה (דברים יב, ב): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם וכו'", ואמר גם כן (דברים ז, ה): "…מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ…" ואמר גם כן (דברים יב, ג): "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם…". ובעבור שנזכר בגמר סנהדרין (צ ע"א) אמרם מצות עשה דעבודה זרה אמרו על צד התמה בעבודה זרה מאי מצות עשה איכא תרגמה רב חסדא ונתצתם. ולשון ספרי מנין אתה אומר שאם קצץ אשרה והחליפה אפילו עשרה פעמים שחייב לקצצה תלמוד לומר אבד תאבדון. ואמרו שם ואבדתם את שמם מן המקום ההוא בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהם ואין אתה מצווה לרדוף אחריהם בחוצה לארץ.

ספר החינוך:

שנצטוינו לאבד בתי העבודה זרה כולם בכל מיני איבוד בשברון ובשרפה בהריסה ובכריתה, כל מין במה שראוי לו, כלומר במה שיהיה יותר משחית וממהר בחרבנו, והכוונה שלא נניח רושם לעבודה זרה, ועל זה נאמר (דברים יב, ב): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת וגו'", ונאמר גם כן (דברים ז, ה): "כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ…", ואמר עוד (דברים יב, ג): "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וגו'". והראיה שזה מצות עשה מה שאמר בסנהדרין (צ ע"א) בעבודה זרה מאי מצות עשה איכא, כלומר לאבדה, תרגמה רב חסדא ונתצתם וגו'. ולשון ספרי, מנין אתה אומר שאם קצץ אשרה והחליפה אפילו עשר פעמים שחייב אדם לקוצצה, תלמוד לומר אבד תאבדון וגו'. ונאמר שם עוד, ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהם ואי אתה מצווה לרדוף אחריהם בחוצה לארץ.

משרשי המצוה למחות שם עבודה זרה וכל זכרה מן העולם.

ודיניה כלולים בפשט הכתוב.

ונוהגת בזכרים ונקבות, בכל מקום ובכל זמן, שמצוה עלינו לאבד שם עבודה זרה אם יש כח בידינו, אבל אין אנו חייבין לרדוף אחריהם לאבדה אלא בארץ ישראל בזמן שידינו תקיפה על עובדיה.

ועובר על זה ולא איבדה כל זמן שיש סיפק בידו, ביטל עשה זה.

הכנה להשראת שכינה

אלשיך (דברים יב, ב):

הנה קרה לו יתברך כמלך החפץ יבנו לו פלטרין לדור בו והנה המקום בלתי טהור מטנופת ודברים מאוסים, ומצוה כי ראשונה יפנו המקום מכל חלאה ואחרי כן יבנו בה ארמון על משפטו לשכון לפי כבודו שם. כך הוא יתברך רצה לזכות את ישראל לדור ביניהם בבית אשר יבנה לו שלמה בחכמתו, וירא והנה אינו לפי כבודו להשרות שכינתו בתוך טומאות טנופת עבודה זרה אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם, על כן הקדים ויצו עלינו לטהר את הארץ ככל הכתוב בשני הפסוקים האלו. ואחר אבד את שמות הבעלים, והאלילים כליל יחלופו מן הארץ הלזו הקדושה, אז צוה על מקום אשר יבחר לשכון יה אלהים, וזהו כי אחר צווי זה מצונו יתברך לבנות לו בית לשכן שמו שם כאומרו (דברים יב, ג-יא): "…וְאִבַּדְתֶּם כו' וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה כו'".

לא להשאיר זכר להשקפה מנוגדת ליהדות

הרש"ר הירש (דברים יב, ב):

אַבֵּד וגו'. התפקיד הראשון הוא לטהר את הארץ מכל עקבות האליליות. הארץ נועדה להיות אדמת האל היחיד ותורתו, אל ישאר בה זכר להשקפה מנוגדת על העולם ועל החיים.

כתנאי לריצוי הקרבנות

העמק דבר (דברים יב, ב):

אַבֵּד תְּאַבְּדוּן וגו' . קודם שבא לעיקר הפרשה שהוא ממקרא ו' ואילך איך ינהגו בקרבנות, הזהירה תורה לטהר את הארץ מעבודה זרה, שהרי כל זמן שהארץ מלאה גילולי עבודה זרה אין הקרבנות בבית הבחירה עושים את המיועד לפעולתם, דעבודה זרה מסלק את השכינה מן הארץ. ואע"ג שכבר נזהרו בשעת מלחמה לאבד עבודה זרה כמבואר לעיל (דברים ז, ה): "כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם וגו'", מכל מקום הרי נשאר מקומות שלא הגיע לידם בשעת כבוש, על כן הוזהרו שאחר כבוש וחלוק יהיו עסוקים לטהר את הארץ מטומאת עבודה זרה.

שלא תחול עלינו טומאתם, ושלא יחדשו גוים אחרים את מקום העבודה זרה

שפתי כהן (דברים יב, ב):

"אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם". לפי שחלה שם הטומאה ואתם יורשים אותם וכדי שלא תחול אותה טומאה עליכם, צריכים אתם לאבד המקום שלא יהא ניכר, אם הוא הר גבוה ישפילו ואם יש אילן יגדעו, כדי לבטל אותו כח הטומאה שהשפיעו שם, וכדי שלא תבוא אומה אחרת וימצאו מקום לחזור עליה, כי מרוב רשעם כשרואים מקום נאה עושין שם עבודה זרה כדי שיחשקו בה ולא יבואו לחקור ולדרוש אחריה שאין בה ממש, ומפני המקום חושקים ללכת שם ואגב עובדים אותה, כן בכל מקום כדי שלא תתרחק ויטרח אחריה ולא יפזר כסף, כי אם יצטרך לפזר ולטרוח יבוא לחקור ולדרוש אחריה מחמת הטורח והפיזור אם היא כדאית על הטורח שטרח ועל הפיזור שפיזר.


קישורים:

מקורות נוספים:

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

לא נמצאו מאמרים קשורים
דילוג לתוכן