שביתה בשירותי הרפואה היא השביתה שעוררה באופן נרחב ביותר את השיח הציבורי בכל החוגים, הזרמים והקבוצות בהם נמנים תושבי ישראל על גבולותיה של השביתה. מאז הוקמה הממשלה בישראל התקיימו כמה שביתות רופאים כפי שפורסם באתר הסתדרות הרפואית בישראל:
שביתת הרופאים הראשונה התקיימה בשנת 1976 ונמשכה 58 ימים.
שביתת הרופאים השנייה התקיימה בשנת 1983 ונמשכה 117 ימים.
שביתת הרופאים השלישית התקיימה בשנת 1994 ונמשכה יום אחד בלבד.
שביתת הרופאים הארוכה ביותר עד כה התקיימה בשנת 2000 ונמשכה 217 ימים.
גם את פוסקי ההלכה עניינה סוגיה זו הן בפן העיוני והן בפן המעשי כאשר אל שולחנם הגיעו שאלות מעשיות כיצד יש לנהוג בזמן השביתה.
לאחר השביתה השנייה, בשנת תשד"מ (1984) כתב הרב ד"ר מרדכי הלפרין הלכה למעשה על שלבי השביתה השונים והתייחסותם של פוסקי הדור.
הרב ד"ר מרדכי הלפרין הינו רופא, היה ממונה על האתיקה במשרד הבריאות, מנהל מכון שלזינגר ועורך כתב העת "אסיא". בשנת תשע"ג (2013) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית על ספרו "רפואה, מציאות והלכה". לערך המלא ראו בויקיפדיה.
המאמר התפרסם בספר "אסיא: כתב עת לרפואה, אתיקה והלכה", חלק ה.
תקציר:
- פתיחה.
- ששה שלבים של השביתה בשנת 1983.
- שלב הנטישה – פסק ההלכה של הרב יצחק ווייס והרב שלמה זלמן אוירבך.
- שלב שביתת הרעב – פסק ההלכה של הרב יצחק ווייס והרב שלמה זלמן אוירבך.
- פסק ההלכה של הרבניים הראשים – הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא.
קישורים:
הרב מרדכי הלפרין, "הלכה למעשה", אסיא ה', באתר מכון שלזינגר.
מקורות נוספים:
הרב אלירן זוהר, "שביתה במחלקת תברואה", תשפ"ג (2023).
הרב אליעזר מלמד, "פניני הלכה": העם והארץ, מהלכות מדינה, פ"ו סימנים יב-יד.
הרב אליהו בקשי דורון, "שביתת רופאים", תש"נ (1990).
הרב שלמה גורן, "שביתת רופאים בהלכה", תשמ"ו (1986).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתת שירותי רפואה", תשמ"ג (1983).
הרב עובדיה יוסף, "שביתת מורים מלמדי תורה", תשמ"א (1981).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתה של מורים ללימודי קודש", תש"מ (1980).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתת פועלים", תשל"ח (1978).
הרב משה פיינשטיין, "השביתה בראי יהודי", תשי"ד (1954).
הרב שלמה זלמן אוירבך, "שביתת תלמודי תורה", תשי"ב (1952).
הרב אליעזר וולדינברג, "שביתת פועלים לאור ההלכה", תש"ה (1945).
הרב בן ציון מאיר חי עזיאל, "שביתת ארגוני עובדים", תרצ"ח (1938).
לקריאות והרחבות נוספות:
