שביתת רופאים היא השביתה שעוררה באופן נרחב ביותר את השיח הציבורי בכל החוגים, הזרמים והקבוצות בהם נמנים תושבי ישראל על גבולותיה של השביתה. מאז הוקמה הממשלה בישראל התקיימו כמה שביתות רופאים כפי שפורסם באתר הסתדרות הרפואית בישראל:
שביתת הרופאים הראשונה התקיימה בשנת 1976 ונמשכה 58 ימים.
שביתת הרופאים השנייה התקיימה בשנת 1983 ונמשכה 117 ימים.
שביתת הרופאים השלישית התקיימה בשנת 1994 ונמשכה יום אחד בלבד.
שביתת הרופאים הארוכה ביותר עד כה התקיימה בשנת 2000 ונמשכה 217 ימים.
גם את פוסקי ההלכה עניינה שביתה זו הן בפן העיוני והן בפן המעשי כאשר אל שולחנם הגיעו שאלות מעשיות כיצד יש לנהוג בזמן השביתה.
הרב שלמה גורן יצא לדון בדיני שביתת רופאים לאור ההלכה ולהתוות דרך בדיני סכסוכי עבודה בין העובד למעביד.
הרב שלמה גורן היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971). לאחר מכן נתמנה לרב הראשי לישראל בין השנים תשל"ג – תשמ"ג (1972–1983). חתן פרס ישראל לספרות תורנית בתשכ"א (1961), וזכה בפרס הרב קוק פעמיים, בתש"ג (1943) ובתשמ"ה (1985).
המאמר התפרסם בספר "אסיא": מאמרים, תמציות וסקירות בענייני רפואה והלכה, ח"ה, תשמ"ו (1986).
תקציר:
- פתיחה – בעיות הלכתיות ואנושיות.
- על מי מוטלת האחריות על בריאות הציבור.
- עקרונות היהדות ביחס עובד מעביד.
- מעמד השביתה בתקופת החוזה ובתום החוזה.
- היחס ביהדות למקצוע הרפואה.
- שיטת הרמב"ן.
- שכר הרופאים.
- מידת אחריות הרופא כלפי החולים.
- השקפת הרמב"ם על הרפואה.
- שביתת רופאים עקב קיפוח שכר.
- פיצויים.
- מסקנה.
המסקנה: אסור לרופאים שובתים למנוע הגשת עזרה לחולים, אבל חובה לשלם להם שכרם בהתאם לדרישת ההסתדרות הרפואית.
- על הרופאים לחזור לעבודתם ולתפקידם, ואינם ראשים בשום פנים, להימנע מהגשת עזרה רפואית בבתי חולים ובמרפאות, כפי שנוכחנו לראות שזו מצוה שיש בה משום פיקוח נפש.
- מאידך רשאים הרופאים להתנות על גובה שכרם ועליהם להודיע להנהלת בתי החולים, שעל דעת כן הם חוזרים לעבודה, שימלאו את דרישותיהם הכספיות. ועל פי דין והלכה רשאים הרופאים לקבוע את גובה שכרם. ואם משרד הבריאות לא יסכים לכך תיפול האחריות על הממשלה. אולם גם במצב כזה אין הרופאים יכולים להשתחרר בחובתם הקדושה לבוא לעזרת החולים הזקוקים לטיפולם מטעם "לא תעמוד על דם רעך", שזה מחייב כל אדם שיכול לבוא לעזרת מי שנמצא בצרה, שחייב לעשות זאת כמו שפסק הרמב"ם והשו"ע.
- גם אם ייגרם לרופאים נזק כספי גדול על ידי זה שיהיו נאלצים לשבור את השביתה, כדי לטפל בחולים, כתוצאה מכך לא ייענו לתביעתם, אין זה משחרר אותם מן החובה לבוא לעזרת החולים, מטעם "לא תעמוד על דם רעך". אבל לפי האמור כאן מותר לרופאים לחזור לשלב הראשון של השביתה ולגבות תשלום מיוחד מכל פציינט שיש ביכולתו לשלם.
קישורים:
ספר אסיא ח"ה באתר hebrewbooks.
הרב שלמה גורן, 'שביתת הרופאים בהלכה', באתר מכון שלזינגר.
מקורות נוספים:
הרב אלירן זוהר, "שביתה במחלקת תברואה", תשפ"ג (2023).
הרב אליעזר מלמד, "פניני הלכה": העם והארץ, מהלכות מדינה, פ"ו סימנים יב-יד.
הרב אליהו בקשי דורון, "שביתת רופאים", תש"נ (1990).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתת שירותי רפואה", תשמ"ג (1983).
הרב עובדיה יוסף, "שביתת מורים מלמדי תורה", תשמ"א (1981).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתה של מורים ללימודי קודש", תש"מ (1980).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתת פועלים", תשל"ח (1978).
הרב משה פיינשטיין, "השביתה בראי יהודי", תשי"ד (1954).
הרב שלמה זלמן אוירבך, "שביתת תלמודי תורה", תשי"ב (1952).
הרב אליעזר וולדינברג, "שביתת פועלים לאור ההלכה", תש"ה (1945).
הרב בן ציון מאיר חי עזיאל, "שביתת ארגוני עובדים", תרצ"ח (1938).
לקריאות נוספות:
