אימוץ ילדים הנו תהליך בו מקנים באופן חוקי לאדם זר לקחת ולגדל תחת חזקתו ילדים שאין ביניהם להוריהם קשר ביולוגי. לרוב, הצורך נובע בשל שההורים הביולוגיים אינם יכולים לדאוג לילדיהם ומוסרים את גידולם לאנשים זרים. כיום מדינות רבות בעולם מאפשרות לאמץ ילדים באופן חוקי ומוסדר וכך גם בישראל זה הוסדר בחוק אימוץ ילדים התשמ"א-1981.
מלבד היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים המלווים את הנושא ישנם גם כן היבטים הלכתיים שהעלו ודנו בהם חכמי הדור. בין הנושאים שעלו בתחום ההלכה הוא איסור יחוד עם גברים או נשים שאינם בני משפחה. דבר זה הוא אינו מן הנמנע במקרים אלו והיווה שאלה מכריעה אצל אנשים שומרים מצוות הרוצים לאמץ.
הרב חיים דוד הלוי נשאל על ידי משפחה מאמצת:
יש לנו במשפחה אח מאומץ מגיל 3. כעת הוא בגיל 11…יש לנו אחות קטנה גם כן בגיל 11 וכמובן הם משחקים ביחד. יתכן מצב בו הם ישחקו או ישוחחו והחדר יהיה סגור. האם שייך שם איסור יחוד?
שאלה שניה, האם מותר לו לנשק את האמא לאחר הקידוש?
שו"ת עשה לך לרב, ח"ג סימן לט
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ג', סימן לט.
תקציר:
- פתיחה.
- מבאר האם יש בנדו"ד איסור יחוד.
- טעם איסור יחוד.
- מסקנה.
קישורים:
מקורות נוספים:
הרב אליהו בקשי דורון, "שיתוף פעולה שהביא להכרעת מעמדו של תינוק מאומץ", תשמ"ז (1987).
הרב אברהם עקיבא רודנר, "אימוץ ילדים לאור ההלכה", תשכ"א (1961).
הרב משה פינדלינג, "אימוץ ילדים", תשכ"א (1961).
הרב ברוך מרדכי אזרחי, "אימוץ ילדים וגדר ההתחייבות", תשכ"א (1961).
