שיתוף פעולה שהביא להכרעת מעמדו של תינוק מאומץ

שיתוף פעולה בין משרדי הנו הכרחי פעמים רבות בסוגיות מורכבות המצריכות מידע רחב ונגיש בכדי להכריע בסוגיה. "יש להעלות על נס את שיתוף הפעולה המבורך של שירותי הרווחה, וכן את אנשי משרד הפנים המעבירים אינפורמציה ומסייעים לפתרון בעיות אנושיות אלה" אמר הרשל"צ הרב אליהו בקשי בדורון בעקבות סוגיה שהובאה לשולחנו בבית הדין ונזקקו לעזרה ממשרדים שונים.

תינוק בן שבעה ימים שנמצא עזוב במבנה לא מושלם בישוב יהודי המוקף ישובים ערבים נלקח לאימוץ ועתה, כעבור שנים, בא להינשא ובית הדין נזקק לדון במעמדו ההלכתי בכדי להתיר או לאסור לו להינשא. שיתוף הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים כשירותי הרווחה, משטרה, משרד הפנים וכו' התגייסו ונרתמו לצו השעה ובזכות שיתוף הפעולה היעיל והמקצועי של כולם הובא הפתרון ונקבע מעמדו של המועמד להינשא.

המאמר שלפניכם סוקר כיצד דנים ברמה ההלכתית על מעמדו של ילד הנמצא עזוב, ובלשון ההלכה 'אסופי', כלומר שאספו אותו ולא יודעים מי הוריו.

הרב אליהו בקשי דורון היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת בנין אב חלק ג' סימן סא.

תקציר:

  1. שאלת מיהו יהודי.
  2. הצגת העובדות והשאלות.
  3. קביעת הזהות על פי המקום בו נמצא התינוק.
  4. קביעת הזהות על פי סימנים.
  5. טבילת התינוק על דעת בית דין.
  6. האם דין התינוק כאסופי שאסור לבוא בקהל.
  7. האם התינוק אסור מטעם שתוקי.

קישורים:

שו"ת בנין אב ח"ג באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הרב אברהם עקיבא רודנר, "אימוץ ילדים לאור ההלכה", תשכ"א (1961).

הרב משה פינדלינג, "אימוץ ילדים", תשכ"א (1961).

הרב ברוך מרדכי אזרחי, "אימוץ ילדים וגדר ההתחייבות", תשכ"א (1961).

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

דילוג לתוכן