הליך אימוץ ילדים כיום נוהג בהרבה מאד מדינות בעולם ועל ידי מגוון רחב של אוכלוסייה המבקשת לגדל ילדים בביתם למרות שהם אינם ילדיהם הביולוגיים. הדרישה לאימוץ ילדים נובעת מסיבות שונות. בהליך האימוץ ישנם נושאים משפטיים על חזקתו של הילד וטיפולו, וכך גם כן בתחומי ההלכה ישנם נושאים בהם צריכים לתת את הדעת הן בהליך והן בגידול הילד. האם התורה בעד לאמץ ילדים? מהם השיקולים ההלכתיים סביב נושא זה?
לאור התפתחות האימוץ בישראל יצא לחקור את הנושא הרב משה פינדלינג וכתב מאמר הסוקר את עמדת התורה במגוון רחב של תחומים.
הרב משה פינדלינג היה הרב הרשמי הראשון של חברת 'אהבת תורה' בחיפה. מחבר "תחוקת העבודה".
המאמר התפרסם ב'נועם', במה לבירור בעיות בהלכה, ח"ד תשכ"א (1961).
תקציר:
- מהות האימוץ.
- כשרות הילד.
- על איזה שם משפחה יקרא המאומץ.
- היחס לאימוץ בתעודות.
- בדיני ממונות.
- בכתובה.
- בגט.
- בנדרים.
- בקריאת התורה.
- חיובי המחזיק בילד מאומץ.
- תוקף ההתחייבות.
- חיובי המחזיק.
- פרק זמן ההתחייבות.
- מקום שהייתו של המאומץ.
- החזר הוצאות.
- מעשי ידי המאומץ.
- כשהמאמץ נפטר.
- התחייבות הבעל ואשתו.
- זכות הירושה.
- ברית מילה.
- פדיון הבן.
- אמירת ברכת "ברוך שפטרני…"
- לדון ולהעיד בין מחזיק למוחזק.
- דיני חיתון של המאומץ עם קרובי המחזיק.
- כיבוד המאומץ את המאמץ.
- אבלות וקדיש.
- מי רשאי להיות מאמץ.
- סיכום.
קישורים:
'נועם', ספר רביעי באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
הרב אליהו בקשי דורון, "שיתוף פעולה שהביא להכרעת מעמדו של תינוק מאומץ", תשמ"ז (1987).
הרב אברהם עקיבא רודנר, "אימוץ ילדים לאור ההלכה", תשכ"א (1961).
הרב ברוך מרדכי אזרחי, "אימוץ ילדים וגדר ההתחייבות", תשכ"א (1961).
