שביתת ארגוני עובדים או איגודים מקצועיים היא אחת מהכלים של הדמוקרטיה בעידן המודרני. שביתה משמשת כאמצעי ללחוץ על המעסיק לשפר את תנאי העסקת העובדים אשר בעקבותיהם פרץ סכסוך עבודה ביניהם. השובתים גורמים להפסקת עבודה זמנית יזומה במסגרת הסכסוך הכלכלי שבין העובדים לבין מעסיקם עד להסכמת הצדדים.
המאמר שלפניכם נכתב בעקבות שאלותיהם של הועד הפועל של הסתדרות הפועל המזרחי לפני קום המדינה ששאלו את הרשל"צ, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, על דיני עובד ומעביד וביניהם על כלי השביתה.
בתשובתו הרב עזיאל מטפל בכמה וכמה שאלות העוסקות בדיני עובד ומעביד וביניהם בדין שביתת אדם פרטי או שביתת ארגוני עובדים.
הרב בן ציון מאיר חי עזיאל היה הרשל"צ בארץ ישראל לפני קום המדינה בין השנים תרצ"ט-תשי"ג (1939-1953).
מאמר זה התפרסם בספרו 'משפטי עזיאל' ח"ג, חושן משפט סימן מב.
תקציר:
- פתיחה.
- יחסי עבודה בין עובד ומעביד.
- גדר אחריות העובד במלאכת המעסיק.
- גדר אונאת העובד.
- כיצד קובעים היקף משרה.
- שינויים בשעות העבודה.
- השביתה לאור ההלכה.
- שביתה על ידי ארגוני עובדים.
- פטורים עקב שביתה.
- תשלום שעות נוספות.
- כיצד נקבע שכר העבודה.
קישורים:
הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל באתר ויקיפדיה.
שו"ת 'משפטי עזיאל' חושן משפט ח"ג באתר hebrewbooks.
שו"ת 'משפטי עזיאל'. חושן משפט ח"ג סימן מב: שכירות פועלים, באתר הועד להוצאת כתבי הרב עזיאל.
מקורות נוספים:
הרב אלירן זוהר, "שביתה במחלקת תברואה", תשפ"ג (2023).
הרב אליעזר מלמד, "פניני הלכה": העם והארץ, מהלכות מדינה, פ"ו סימנים יב-יד.
הרב אליהו בקשי דורון, "שביתת רופאים", תש"נ (1990).
הרב שלמה גורן, "שביתת רופאים בהלכה", תשמ"ו (1986).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתת שירותי רפואה", תשמ"ג (1983).
הרב עובדיה יוסף, "שביתת מורים מלמדי תורה", תשמ"א (1981).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתה של מורים ללימודי קודש", תש"מ (1980).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתת פועלים", תשל"ח (1978).
הרב משה פיינשטיין, "השביתה בראי יהודי", תשי"ד (1954).
הרב שלמה זלמן אוירבך, "שביתת תלמודי תורה", תשי"ב (1952).
הרב אליעזר וולדינברג, "שביתת פועלים לאור ההלכה", תש"ה (1945).
לקריאות והרחבות נוספות:
