שביתת פועלים על ידי ארגוני עובדים או איגודים מקצועיים היא אחת מהכלים של הדמוקרטיה בעידן המודרני. שביתה משמשת כאמצעי ללחוץ על המעסיק לשפר את תנאי העסקת העובדים אשר בעקבותיהם פרץ סכסוך עבודה ביניהם. השובתים גורמים להפסקת עבודה זמנית יזומה במסגרת הסכסוך הכלכלי שבין העובדים לבין מעסיקם עד להסכמת הצדדים.
המאמר שלפניכם נכתב בעקבות גל שביתת פועלים שפקד את המדינה בשנות ה-70.
כותב המאמר הרב חיים דוד הלוי.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ב', סימן סד.
תקציר:
- פתיחה.
- גדר "עבד" בתורה.
- שכירות פועלים מותנה במנהג המדינה.
- מי קובע מנהג המדינה.
- כיצד נוהגים כשיש חילוקי דעות בין המעסיק לפועליו.
- יחס ההלכה לשביתה.
- מסקנה.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
הרב אלירן זוהר, "שביתה במחלקת תברואה", תשפ"ג (2023).
הרב אליעזר מלמד, "פניני הלכה": העם והארץ, מהלכות מדינה, פ"ו סימנים יב-יד.
הרב אליהו בקשי דורון, "שביתת רופאים", תש"נ (1990).
הרב שלמה גורן, "שביתת רופאים בהלכה", תשמ"ו (1986).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתת שירותי רפואה", תשמ"ג (1983).
הרב עובדיה יוסף, "שביתת מורים מלמדי תורה", תשמ"א (1981).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתה של מורים ללימודי קודש", תש"מ (1980).
הרב משה פיינשטיין, "השביתה בראי יהודי", תשי"ד (1954).
הרב שלמה זלמן אוירבך, "שביתת תלמודי תורה", תשי"ב (1952).
הרב אליעזר וולדינברג, "שביתת פועלים לאור ההלכה", תש"ה (1945).
הרב בן ציון מאיר חי עזיאל, "שביתת ארגוני עובדים", תרצ"ח (1938).
לקריאות והרחבות נוספות:
