שביתת תלמודי תורה אולי הראשונה שביקשו לעשות בהיסטוריית החדרים ותלמודי התורה בעם היהודי הייתה בארה"ב בשנת תשי"ב. מלמדי תלמוד תורה טענו ששכרם מקופח וביקשו לערוך שביתה. הם הפנו את שאלתם הופנתה לרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה אז הרב הראשי בארץ ישראל, האם ניתן לערוך שביתת תלמודי תורה.
הרב הרצוג הפנה את השאלה לכמה מפוסקי הדור באותם הימים על מנת שיביעו את דעתם בנושא. אחד מהרבנים אליו הופנתה השאלה הייתה הרב שלמה זלמן אוירבך.
הרב שלמה זלמן אוירבך היה ראש ישיבת קול תורה בירושלים, כיהן כנשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה וזוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג–תש"ד.
המאמר התפרסם בספרו מנחת שלמה קמא, כרך ב, סימן פז.
תקציר:
- האם מותר למלמד להתפטר באמצע השנה.
- תוקף מנהג המקום.
- חיוב דייני העיר לדאוג לשכר הפועלים.
- מעמדו של רב בעיר שאינו מתעסק בצרכי העיר.
קישורים:
ספר מנחת שלמה קמא כרך ב' באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
הרב אלירן זוהר, "שביתה במחלקת תברואה", תשפ"ג (2023).
הרב אליעזר מלמד, "פניני הלכה": העם והארץ, מהלכות מדינה, פ"ו סימנים יב-יד.
הרב אליהו בקשי דורון, "שביתת רופאים", תש"נ (1990).
הרב שלמה גורן, "שביתת רופאים בהלכה", תשמ"ו (1986).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתת שירותי רפואה", תשמ"ג (1983).
הרב עובדיה יוסף, "שביתת מורים מלמדי תורה", תשמ"א (1981).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתה של מורים ללימודי קודש", תש"מ (1980).
הרב חיים דוד הלוי, "שביתת פועלים", תשל"ח (1978).
הרב משה פיינשטיין, "השביתה בראי יהודי", תשי"ד (1954).
הרב אליעזר וולדינברג, "שביתת פועלים לאור ההלכה", תש"ה (1945).
הרב בן ציון מאיר חי עזיאל, "שביתת ארגוני עובדים", תרצ"ח (1938).
לקריאות נוספות:
