ילדים מאומצים הנו תהליך בו מקנים באופן חוקי לאדם זר לקחת ולגדל תחת חזקתו ילדים שאין ביניהם להוריהם קשר ביולוגי. לרוב, הצורך נובע בשל שההורים הביולוגיים אינם יכולים לדאוג לילדיהם ומוסרים את גידולם לאנשים זרים. כיום מדינות רבות בעולם מאפשרות לאמץ ילדים באופן חוקי ומוסדר וכך גם בישראל זה הוסדר בחוק אימוץ ילדים התשמ"א-1981.
מלבד היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים המלווים את הנושא ישנם גם כן היבטים הלכתיים שהעלו ודנו בהם חכמי הדור.
ילדים מאומצים מחו"ל פירושו לרוב לאמץ ילד במקום שהרוב שם אינם יהודיים. במקרה שאין מידע משפטי אמין שניתן לסמוך עליו הודות ההורים הביולוגיים של המאומץ, הכניסה ליהדות תהיה דרך גיור.
קראו את מאמרו של הרב חיים דוד הלוי על אימוץ ילדים מחו"ל והשאלה האם הם צריכים גיור.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח (1973-1998). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ח, סימן עא.
תקציר:
- פתיחה.
- האם סומכים על הודעת עו"ד שהאם יהודייה.
- מסקנה.
1. אם לא ניתן לברר יהדותם וכשרותם של הורי המאומץ, צריך גיור בכדי להינשא כדת וכדין.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
הרב חיים דוד הלוי, "רישום נישואין לילדים מאומצים", תשמ"ז (1987).
הרב חיים דוד הלוי, "אימוץ ילדים והתמודדות עם גילויי חיבה", תשמ"א (1981).
מקורות נוספים:
הרב אליהו בקשי דורון, "שיתוף פעולה שהביא להכרעת מעמדו של תינוק מאומץ", תשמ"ז (1987).
הרב אברהם עקיבא רודנר, "אימוץ ילדים לאור ההלכה", תשכ"א (1961).
הרב משה פינדלינג, "אימוץ ילדים", תשכ"א (1961).
הרב ברוך מרדכי אזרחי, "אימוץ ילדים וגדר ההתחייבות", תשכ"א (1961).
לקריאות והרחבות נוספות:
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 באתר נבו.
