לאור התחזקותה של מדיניות הדמוקרטיה ברוב מדינות העולם עלינו לחקור מהם ההגדרות ואופי דיני העבדות על פי התורה וכיצד הם משתלבים או לא משתלבים עם עקרונות הדמוקרטיה בעידן המודרני.

קול קורא

אנו קוראים לאנשי תורה ומקצוע לחקור את הנושא לאור היהדות.

אנו מעוניינים באנשים שכתבו בנושא ומוכנים לשתף את כתיבתם לציבור הרחב על ידי פרסום במכון.

הגשת מועמדות

הגשת מועמדות לכתיבת מאמר בנושא תחת המכון אנא שלחו קו"ח ובקשה להגשת מועמדות לכתיבת המאמר.

מלגה על סך 3000 ש"ח לנמצא מתאים.

קישורים:

מקורות נוספים:

אלחנן סמט, "עבדות", באתר דעת של מכללת הרצוג, תשס"ד (2006).

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט האם ישובו דיני עבדות בעידן המודרני הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

קול קורא

אנו קוראים לאנשי תורה ומקצוע לחקור את הנושא בהיבטי התורה.

אנו מעוניינים באנשים שכתבו בנושא ומוכנים לשתף את כתיבתם לציבור הרחב על ידי פרסום במכון.

הגשת מועמדות

הגשת מועמדות לכתיבת המאמר תחת המכון אנא שלחו קו"ח ובקשה להגשת מועמדות לכתיבת המאמר.

מלגה על סך 3000 ש"ח לנמצא מתאים.

קישורים:

מקורות נוספים:

חיים נבון, 'לשאלת תפישתה הכלכלית של התורה', צהר יב, תשס"ג (2003), באתר דעת.

איתמר ורהפטיג, 'השיטה הכלכלית לפי התורה', שנה בשנה תשנ"ג (1993), באתר דעת.

הרב חיים דוד הלוי, "משטר כלכלי בתורה", תש"מ (1980).

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט קפיטליזם או סוציאליזם משברים בזהותה של המדינה הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

שאלה המתעוררת בעקבות השינויים במנגנוני הממסד כלפי מדיניות השקיפות היא, מהי עמדת התורה. האם ניתן לברר מהי עמדת התורה בכגון דא למרות שנכתבה בימים קדומים בהם המודעות הייתה קטנה ומבנה השלטון היה שונה.

האם התורה בעד פרסום פרוטוקוליי ועדות, החלטות, דוחות כספיים, נתונים סטטיסטיים, שיתוף הציבור בהחלטות ממשלה וכהנה שאלות המצריכות חקירה בספרות היהודית לדורותיה בכדי להבין מהי מגמת התורה ומה ניתן ללמוד וללמד ממגמות אלו לאנושות כולה? 

מחקרו של הרב אלירן זוהר, מייסד המכון.

פרסום ראשון מאת 'המכון לחקר המצוות', תמוז תש"פ (2020).

תקציר:

1. פתיחה.
2. שקיפות בתורה.
3. מהגות למעשה שלטוני.
4. נורמת יהואש והשפעתה לדורות.
5. מקופה לאוצר – ימי שיבת ציון.
6. תקופת התלמוד.
7. על מי חובת השקיפות.
8. פרסום פרוטוקול והחלטות.

קישורים:

מקורות נוספים:

לקריאות והרחבות נוספות:

שקיפות מנהלתית באתר ויקיפדיה.

קווים מנחים פרסום מידע בעניין ועדות ציבוריות, נוהל 12, משרד המשפטים, תשע"ח (2018).

יישום חובת שקיפות פרוטוקולים והקלטות של דיוני מוסדות תכנון ובנייה, הכנסת, תש"ע (2010).

הפוסט מדיניות השקיפות וחוק חופש המידע לאור התורה הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

ברם, גם בתוך כותלי בית המדרש לא כל החכמים דעתם נוחה עם מתווה זה. מצאנו לאורך ההיסטוריה עוד מימי התלמוד ובימי הביניים דיון בין החכמים בעד ונגד מתווה זה ושיטת חיים זו, בו גברים נשואים בעלי משפחות מקדישים את חייהם ללמוד התורה ונתמכים על ידי תרומות וקצבאות. במאמר שלפניכם אנו סוקרים ומלקטים את הדעות העיקריות בדיון, הדעות השונות והצדדים השונים בעד ונגד התמיכה בלומדי תורה.

תקציר:

1. שיטת הרמב"ם
2. שיטת התשב"ץ
3. שיטת האברבנאל
4. דברי הכסף משנה
5. סיכום הרמ"א
6. מדברי רבותינו האחרונים.

קישורים:

"מספר התלמידים במוסדות תורניים נתמכים", מרכז המחקר והמידע,2021.

"מגמות דמוגרפיות וכלכליות באוכלוסייה החרדית בשנים 2009 עד 2019", מרכז המחקר והמידע, 2020.

"מספר התלמידים בחינוך הממלכתי ובחינוך החרדי בירושלים בעשור האחרון", מרכז המחקר והמידע, 2007.

מקורות נוספים:

הרב אליעזר פויכטונגר, "הני מילי דרך כבוד – כבוד כסיבה לתמיכות כלכליות בחכמים", אסיף ט', תשפ"ד (2023).

לקריאות נוספות:

הפוסט בעד ונגד התמיכה בלומדי תורה הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

שאלת מעמדם של בני מנשה נידונה כבר לפני 40 שנה כאשר החלו לעלות ארצה מהודו אנשים המייחסים עצמם לבני מנשה וקולטים אותם לעם ישראל. כחלק מקליטתם בארץ וליהדות הם עושים גיור ומזדהים עם הקהילה הדתית ברחבי הארץ. לפני כ- 15 שנה פנו אל הרשל"צ, הרב אליהו בקשי דורון, מלשכת הרווחה בכדי שיפסוק על מעמדו של ילד שאמו ואביו מבני מנשה רק שאמו של הילד הייתה רווקה שקיימה יחסים עם גיסה שהיה נשוי לאחותה כדת משה וישראל לאחר שעשו גיור כאן בארץ ומבגידה זו נולד הילד.

על מנת לקבוע את מעמדו של הילד, האם מותר להתחתן או לא, נזקק הרב בקשי דורון לדון במעמדם של בני מנשה ולקבוע לפי זה את מעמדו של הנולד.

הימים בהם נשאל הרב בקשי בשאלה היו בהם הרשל"צ היה הרב שלמה עמאר ודן יחד עמו בסוגיה.

הרב אליהו בקשי דורון היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת בנין אב חלק ה' סימן עו.

תקציר:

1. פתיחה.
2. בני מנשה יש להם דין גרים.
3. מחלוקת הפוסקים אם בערוה מדרבנן הולד הנולד יאסר כממזר מדרבנן.
4. דברי הרמב"ם כדן גדר בערוה דרבנן.

קישורים:

שו"ת בנין אב ח"ה באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הפוסט מעמדם של בני מנשה הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

כל זה קורה כאשר נתוני הבעל והאישה מאפשרים הפריה של הזרע והביצית שלהם. אמנם ישנם מקרים בהם אחד מהם, הזרע או הביצית, צריכים עזרה בכדי להתפתח להריון ובמצב כזה לדוגמה באישה מתרימים חלק מסוים מביצית אישה אחרת לתוך ביצית האישה בכדי לחזק את הביצית שלה.

זוג בגיל מתקדם להריון 40 ו- 50 שהרופאים אמרו להם שעקב גילן המתקדם ביצית האישה חלשה בכדי להתפתח להריון ועל כן הם מציעים לעשות ריענון וחיזוק לביצית על ידי תרומת ציטופלסמה מאישה אחרת, פנו לרבה של קריית אונו, הרב רצון ערוסי, בכדי לברר את צדדי ההלכה בסוגיה. השאלה התגלגלה לראשל"צ, הרב אליהו בקשי דורון והנה לפניכם מאמרו של הרב בקשי העוסק בדין הפריה חוץ גופית I.V.F.

הרב אליהו בקשי דורון היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת בנין אב חלק ד' סימן עה.

תקציר:

1. פתיחה
2. גדר מצוות פריה ורביה.
3. האם יש חיוב לעבור הפרייה כשאין ילדים.
4. טיפול I.V.F לכתחילה או בדיעבד.
5. ייחוס הולד.
6. בדבר קביעת השפעת תרומת הציטופלסמה על הולד.

קישורים:

הרב אליהו בקשי דורון באתר ויקיפדיה.

שו"ת בנין אב ח"ד באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הרב שלמה עמאר, "פתרון להסרת מחלות גנטיות", תשס"ט (2009).

הרב שמואל אהרן יודלביץ, "הפריה מלאכותית", תשכ"ז (1967).

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט הפריה חוץ גופית I.V.F הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

השלכות בנק הזרע והמבנה החדש של תא משפחה אתגרו לא מעט את פוסקי הדור והללו נאלצו והוצרכו לחשוב על האתגרים העומדים בפתחו של פיתוח זה.

חלק מהנושאים בהם עסקו הפוסקים השייכים לתחום ההלכה היו: איסור הוצאת זרע האיש ללא חיי אישות; מעמדם של ילדים אלו; במידה וילדים אלו נחשבים אחים מאותו אב האם ישנו חשש נישואי אחים; איסור להרות לאדם שאינו הבעל; תרומת זרע באשת איש ובפנויה.

המאמר שלפניכם דן בשאלת מעמדו של ילד הנולד מתרומת זרע ולא נודע מי אביו. כותב המאמר הנו הרשל"צ הרב שלמה עמאר.

הרב שלמה עמאר היה הראשון לציון בין השנים ה' תשס"ג – תשע"ג 2003-2013, וכיום מכהן כרבה הראשי של עיר הבירה, ירושלים.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת שמע שלמה ח"ב אבן העזר סימן ב'.

תקציר:

1. רקע.
2. מעמדו של עיבור בהלכה שלא על ידי חיי אישות.
3. תרומת זרע לאשת איש.
4. מעמד ייחוסו של הולד.
5. תרומת זרע מארץ או מחו"ל.
6. דן בחשש שמא 'הינשא לאחותו'.

קישורים:

שו"ת 'שמע שלמה' ח"ב באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הרב בנציון פירר, תרומת זרע מבנק הזרע לאור היהדות.

הפוסט מעמדו של ילד הנולד מתרומת זרע ולא נודע מי אביו הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

סוגיה זו במשך הזמן בו אנו נמצאים בארץ ובפרט מאז גלי העלייה מברית המועצות הביאה לחיכוכים ואי נעימויות בין הציבור הכללי להלכה ולממסדי הדת. ישנם אזרחים שגדלו פה בארץ או נשואים ליהודיים ואינם מזוהים עם דת אחרת שכאשר מגיעים לזמן הקבורה נתקלים בסיטואציה פוגעת וגורמת צער של מניעת קבורה בבית העלמין היהודי או לצד בן הזוג היהודי בשל אי מציאת פתרון מערכתי הולם של הבעיה.

המאמר שלפנינו פותח בפנינו את השיקולים ההלכתיים הנוגעים בדבר ומאפשרים לנו להציץ לשולחנו של הרב אליהו בקשי דורון, כותב המאמר, שישב על המדוכה בכדי למצוא פתרון לבעיית קבורת נכרים שהולכת וגדלה במדינת ישראל.

הרב אליהו בקשי דורון היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת בנין אב חלק ד' סימן סה.

תקציר:

1. פתיחה.
2. האם נכון לעודד קבורה חילונית בארץ.
3. קבורת הנכרים על ידי חברה קדישא.
4. שיעור ההרחקה בין קברי נכרים לקברי ישראל.
5. דין ישראל המבקש להיקבר בחלקת נכרים.
6. קבורת אפר אדם שציווה לשרוף גופתו.
7. שטח שנתקדש כבית קברות אם יכולים להפקיעו.
8. אם אין בפתרון הבעיה משום עידוד נישואי תערובת.

קישורים:

שו"ת בנין אב ח"ד באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הפוסט פתרון לבעיית קבורת נכרים במדינת ישראל הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

הרב אליהו בקשי דורון היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת בנין אב חלק ד' סימנים עא עב.

תקציר:

סימן עא

1. פתיחה.
2. דין קראי רוסיה.
3. בת קראי ויהודייה מעוררת רק שאלת ספק ממזרות.
4. חובת ההצלה מעגינות במצב שנוצר שלא באשמת הבת.
5. חובת ריחוק הקראים לא חלה על ספק ממזרים.
6. התבוללות קראי רוסיה עשתה אותם ספק נכרים.
7. ספק באבהות קראי.
8. נספחים א' ב' ג'.

סימן עב

1. פתיחה.
2. ההיתר התייחס רק לבת לאם יהודייה
3. איסור הקראים לא נאמר על בת לאם יהודייה.
4. האמנם איסור הקראים הוא מחמת גזירה ולא מחמת ספק.
5. הרחקת הקראים מצד מעשיהם.
6. החשבת המיעוט הקראי בארץ כקבוע.
7. הקראים ברוסיה הם ספק נכרים.
8. מצבה של המבקשת נחשב כדיעבד.

קישורים:

שו"ת בנין אב ח"ד באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הפוסט מעמד קראי רוסיה הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.

הרב אליהו בקשי דורון היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת בנין אב חלק ג' סימן מט.

תקציר:

1. קטן שגויר על ידי אביו ואמו, אם יכול למחות.
2. כשנהגו מנהג יהודים בגדלותם.
3. אם צריך להודיע לגר בגיל י"ג על הגיור.
4. אם צריך לשוב למול ולטבול לאחר המחאה.

קישורים:

הרב אליהו בקשי דורון באתר ויקיפדיה.

שו"ת בנין אב ח"ג באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

הרב אליהו בקשי דורון, "הליכי גיור בקטינים, תשמ"ב (1982).

לקריאות והרחבות נוספות:

הפוסט גר קטן שמחה על הגיור הופיע לראשונה ב-הבינה היהודית Jewish intelligence.