אל רישום נישואין הגיעה בחורה מאומצת שביקשה להינשא כדת משה וישראל עם בחיר ליבה. אימוץ ילדים כיום נוהג בהרבה מאד מדינות בעולם ועל ידי מגוון רחב של אוכלוסייה המבקשת לגדל ילדים בביתם למרות שהם אינם ילדיהם הביולוגיים. הדרישה לאימוץ נובעת מסיבות שונות. בהליך האימוץ ישנם נושאים משפטיים על חזקתו של הילד וטיפולו, וכך גם כן בתחומי ההלכה ישנם נושאים בהם צריכים לתת את הדעת הן בהליך והן בגידול הילד.
כלה הגיעה לרישום נישואין ברבנות ושם התברר לרשם הנישואין שהיא מאומצת. האם ניתן לרשום בחורה מאומצת לנישואין כדת משה וישראל? מה יכולים להיות הסיבוכים או הדרישות בכדי לברר מי הם הוריה הביולוגיים והאם היא יהודייה?
קראו מה השיב הרב חיים דוד הלוי לרשם הנישואין על רישום נישואין לכלה מאומצת.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח (1973-1998). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ח, סימן ע.
תקציר:
- פתיחה.
- כשיש תיק אימוץ ויודעים לפחות מי האם.
- במקרה שלא ניתן לחקור ולשאול את האם מי האב.
- במקרה של צורך שעה גדול.
- מסקנה.
1. יש מקרים בהם ישנו מספיק מידע על ההורים הביולוגיים של המאומץ המאפשר לרשום אותו לנישואין. אמנם יש מקרים שהמידע לוקה בחסר ומהווה קושי ומציאת התרים דחוקים של הרבנות על מנת לרשום ילדים מאומצים לנישואין כדת משה וישראל.
2. מומלץ בעת פתיחת הליך אימוץ בבית משפט, שבית המשפט יחקור את האם על פרטי אב הילד והמידע יתועד בתיק על מנת לחסוך עוגמת נפש של המאומץ בבוא העת להינשא.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
הרב חיים דוד הלוי, "אימוץ ילדים והתמודדות עם גילויי חיבה", תשמ"א (1981).
מקורות נוספים:
הרב אליהו בקשי דורון, "שיתוף פעולה שהביא להכרעת מעמדו של תינוק מאומץ", תשמ"ז (1987).
הרב אברהם עקיבא רודנר, "אימוץ ילדים לאור ההלכה", תשכ"א (1961).
הרב משה פינדלינג, "אימוץ ילדים", תשכ"א (1961).
הרב ברוך מרדכי אזרחי, "אימוץ ילדים וגדר ההתחייבות", תשכ"א (1961).
לקריאות והרחבות נוספות:
חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 באתר נבו.
