שם ומספר המצווה
א. מצות פריה ורביה
רמב. שלא לנטור
ב. מצות מילה
ג. שלא לאכול גיד הנשה
ד. מצות קידוש החודש
ה. מצות שחיטת הפסח
ו. מצות אכילת בשר הפסח
ז. מצוה שלא לאכול הפסח נא ומבושל
ח. שלא להותיר מבשר הפסח
ט. מצות השבתת החמץ
י. מצות אכילת מצה
יא. שלא ימצא חמץ ברשותינו בפסח
יב. שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ
יג. שלא נאכיל מן הפסח לישראל משומד
יד. שלא נאכיל מן הפסח לגר ותושב
טו. שלא להוציא מבשר הפסח חוצה
טז. שלא לשבור עצם מן הפסח
יז. שלא יאכל ערל מן הפסח
יח. מצות קידוש בכורות בא"י
יט. שלא לאכול חמץ בפסח
כ. שלא יראה לנו חמץ בפסח
כא. מצות סיפור יציאת מצרים
כב. מצות פדיון פטר חמור
כג. מצות עריפת פטר חמור
כד. שלא נצא בשבת חוץ לתחום
כה. מצות האמנה במציאות השם
כו. שלא נאמין אלוה בלתי ה' לבדו
כז. שלא לעשות פסל
כח. שלא להשתחוות לעבודה זרה
כט. שלא לעבוד עבודה זרה במה שדרכה להעבד
ל. שלא לישבע לשוא
לא. מצות קדוש שבת בדברים
לב. שלא לעשות מלאכה בשבת
לג. כיבוד אב ואם
לד. שלא להרג נקי
לה. שלא לגלת ערות אשת איש
לו. שלא לגנב נפש מישראל
לז. שלא להעיד בשקר
לח. שלא לחמוד
לט. שלא לעשות צורת אדם אפילו לנוי
מ. שלא לבנות אבני מזבח גזית
מא. שלא לפסוע על המזבח
מב. לנהוג בעבד עברי על-פי דיני התורה
מג. לייעד אמה עבריה לאדוניה או לבנו
מד. לפדות אמה עבריה אם אדוניה אינו מייעדה
מה. שלא ימכור אמה עבריה הקונה אותה מיד האב
מו. שלא לגרוע שאר כסות ועונה
מז. מצות בית דין להרוג בחנק המחויב
מח. שלא להכות אב ואם
מט. מצוות דיני קנסות חובל בחבירו
נ. מצוות בית דין להרוג בסייף
נא. מצוות בית דין לדון בנזקי בהמה
נב. שלא לאכול שור הנסקל
נג. מצוות בית דין לדון בנזקי בור
נד. מצות בית דין לדון גנב בתשלומין או במיתה
נה. מצוות בית דין לדון בנזקי הבער [והם שן ורגל]
נו. מצוות בית דין לדון בנזקי אש
נז. מצוות בית דין לדון בדין שומר חינם
נח. מצוות בית דין לדון בדין טוען ונטען
נט. מצוות בית דין לדון בדין נושא שכר
ס. מצוות בית דין לדון בדיני השואל
סא. מצוות בית דין לדון בדין מפתה
סב. שלא להחיות כל מכשפה
סג. שלא להונות הגר בדברים
סד. שלא להונות הגר בממון
סה. שלא לענות יתום ואלמנה
סו. מצוות הלוואה לעני
סז. שלא נתבע חוב מהעני שאין לו במה לפרוע
סח. שלא נשית יד בין לווה למלווה בריבית
סט. שלא לקלל הדיין
ע. לאו דברכת ה'
עא. שלא לקלל נשיא
עב. שלא להקדים חוקי התבואות
עג. שלא לאכול טריפה
עד. שלא לשמע טענת בעל דין שלא בפני בעל דין חברו
עה. שלא יעיד בעל עבירה
עו. שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות בשביל אחד
עז. שלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחלה בדיני נפשות
עח. מצוות הטיה אחרי רבים
עט. שלא לרחם על עני בדין
פ. מצות פרוק משא
פא. שלא להטות משפט רשע
פב. שלא לחתוך הדין באומד הדעת
פג. שלא לקח שחד
פד. מצות שמטת קרקעות
פה. מצות שביתה בשבת
פו. שלא לשבע בעבודת אלילים
פז. שלא להדיח בני ישראל אחר העבודת אלילים
פח. מצוות חגיגה ברגלים
פט. שלא נשחט שה הפסח בארבעה עשר בניסן בעוד החמץ ברשותנו
צ. שלא להניח אמורי הפסח לפסל בלינה
צא. להביא ביכורים למקדש
צב. שלא לבשל בשר בחלב
צג. שלא לכרת ברית לשבעה עממים וכן לכל עובד עבודת אלילים
צד. שלא לשכן עובדי אלילים בארצנו
צה. מצוות בנין בית הבחירה
צו. שלא להוציא בדי הארון ממנו
צז. מצוות סדור לחם הפנים ולבונה
צח. מצוות עריכת נרות במקדש.
צט. מצוות לבישת בגדי כהנים.
ק. שלא יזח החשן מעל האפוד.
קא. שלא לקרע המעיל של כהנים.
קב. מצוות אכילת בשר חטאת ואשם
קג. מצוות הקטרת קטרת
קד. שלא להקטיר ולהקריב על מזבח הזהב
קה. מצות נתינת מחצית השקל בשנה
קו. מצות קדוש ידים ורגלים בשעת עבודה
קז. מצות משיחת כהן גדול ומלכי בית דוד בשמן המשחה
קח. שלא יסוך זר בשמן המשחה
קט. שלא לעשות במתכנת שמן המשחה
קי. שלא לעשות במתכנת הקטרת
קיא. שלא לאכל ולשתות תקרבת עבודת אלילים
קיב. מצות שביתת הארץ בשנת השמטה
קיג. שלא לאכל בשר בחלב
קיד. שלא יעשו בית דין משפט מות בשבת
קטו. מצוות מעשה העולה
קטז. מצוות קרבן מנחה
קיז. שלא להקריב שאר או דבש
קיח. שלא להקריב קרבן בלא מלח
קיט. מצות מליחת הקרבן
קכ. מצות קרבן בית דין אם טעו בהוראה
קכא. מצות קרבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחיבין עליה כרת
קכב. מצות עדות
קכג. מצוות קרבן עולה ויורד
קכד. שלא להבדיל בחטאת העוף
קכה. שלא לתן שמן זית במנחת חוטא
קכו. שלא לתת לבונה במנחת חוטא
קכז. מצות תוספת חמש לאוכל מן ההקדש או מועל בו
קכח. מצות קרבן אשם תלוי
קכט. מצות קרבן אשם ודאי
קל. מצות השבת גזל
קלא. מצות הרמת הדשן
קלב. מצות הדלקת אש על המזבח בכל יום
קלג. שלא לכבות האש מעל המזבח
קלד. מצות אכילת שירי מנחות
קלה. שלא לעשות שירי מנחות חמץ
קלו. מצות קרבן מנחה של כהן גדול בכל יום
קלז. שלא לאכול מנחת כהן
קלח. מצות מעשה החטאת
קלט. שלא לאכל מבשר חטאות הנעשין בפנים
קמ. מצות מעשה האשם
קמא. מצות מעשה זבח השלמים
קמב. שלא להותיר מבשר קרבן התודה
קמג. מצות שרפת נותר הקדשים
קמד. שלא לאכל פגול
קמה. שלא לאכל בשר קדשים שנטמא
קמו. מצות שרפת בשר קדש שנטמא
קמז. שלא נאכל חלב
קמח. שלא נאכל דם בהמה חיה ועוף
קמט. שלא יכנסו הכהנים למקדש מגדלי שער
קנ. שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים
קנא. שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודה
קנב. שלא להכנס שתויי יין במקדש וכן שלא יורה שתוי
קנג. מצות בדיקת סימני בהמה וחיה
קנד. שלא לאכל בהמה וחיה טמאה
קנה. מצות בדיקת סימני דגים
קנו. שלא לאכל דג טמא
קנז. שלא לאכול עוף טמא
קנח. מצות בדיקת סימני חגבים
קנט. מצות טמאת שמנה שרצים
קס. מצות ענין טמאת אכלין
קסא. מצות ענין טמאת נבלה
קסב. שלא לאכל שרץ הארץ
קסג. שלא לאכל מיני שרצים דקים הנולדים בזרעים ובפרות
קסד. שלא לאכל משרץ המים
קסה. שלא לאכל מן השרצים המתהוים מן העפוש
קסו. מצות ענין טומאת יולדת
קסז. שלא יאכל טמא מן הקדשים
קסח. מצות קרבן יולדת
קסט. מצות ענין טמאת מצרע
קע. שלא לגלח שער הנתק
קעא. הנהגת המצרע וכל מטמאי אדם בפריעה ופרימה
קעב. מצות ענין נגעי בגדים
קעג. מצות הטהרה מן הצרעת שתהיה במינים ידועים
קעד. מצות תגלחת מצרע ביום השביעי
קעה. מצות טבילה לטמאים
קעו. מצות קרבן מצרע כשיתרפא מצרעתו
קעז. מצות ענין טמאת בית שיהיה בו נגע
קעח. מצות ענין טמאת זב להיות טמא ומטמא
קעט. מצות קרבן זב כשיתרפא מזובו
קפ. מצות ענין טמאת שכבת זרע שהוא טמא ומטמא
קפא. מצות ענין טמאת נדה שטמאה ומטמאה
קפב. מצות ענין טמאת זבה שטמאה ומטמאה
קפג. מצות קרבן זבה כשתתרפא מזובה
קפד. שלא יכנסו הכהנים בכל עת במקדש וכל שכן זרים
קפה. מצות עבודת יום הכפורים
קפו. שלא לשחט קדשים חוץ לעזרה
קפז. מצות כיסוי הדם
קפח. שלא להתחתן באחת מכל העריות
קפט. שלא לגלות ערות אב
קצ. שלא לגלות ערות אם
קצא. שלא לגלות ערות אשת אב ואף על פי שאינה אמו
קצב. שלא לגלות ערות אחותו בכל צד שהיא אחותו
קצג. הזהירנו מגלות ערות בת הבן.
קצד. שלא לגלות ערות בת הבת
קצה. שלא לגלות ערות הבת
קצו. שלא לגלות ערות אחותו מן האב והיא בת אשת אביו
קצז. שלא לגלות ערות אחות אב
קצח. ערות אחות אמך לא תגלה
קצט. ערות אחי אביך לא תגלה
ר. ערות אשת אחי אביך לא תגלה
רא. ערות כלתך לא תגלה
רב. ערות אשת אחיך לא תגלה
רג. ערות אשה ובתה לא תגלה
רד. ערות אשה ובת בנה
רה. שלא לגלות ערות אשה ובת בתה
רו. ערות אשה ואחותה
רז. שלא לבוא על אשה נדה
רח. שלא נתן מזרעו למלך
רט. שלא לבוא על הזכרים
רי. שלא לשכב עם בהמה
ריא. שלא תשכבנה הנשים עם הבהמות
ריב. מצות יראת אב ואם
ריג. שלא לפנות אחר עבודת אלילים לא במחשבה ולא בדבור ולא בהבטה
ריד. שלא לעשות עבודת אלילים לא לעצמו ולא לזולתו
רטו. שלא לאכל נותר
רטז. להניח פאה בשדה
ריז. שלא לכלות הפאה בשדה
ריח. לעזב הלקט בשדה
ריט. שלא לקחת שבלים הנופלים בשעת הקציר
רכ. מצות הנחת פאת הכרם
רכא. שלא לכלות פאת הכרם
רכב. מצות הנחת פרט הכרם
רכג. שלא ללקט פרט הכרם
רכד. שלא לגנב שום ממון
רכה. שלא נכחש על ממון שיש מאחר בידינו
רכו. שלא לשבע על כפירת ממון
רכז. שלא לשבע לשקר
רכח. שלא לעשק
רכט. שלא לגזל
רל. שלא לאחר שכר שכיר
רלא. שלא לקלל אחד מישראל בין איש בין אשה
רלב. שלא להכשיל תם בדרך
רלג. שלא לעול המשפט
רלד. שלא לכבד גדול בדין
רלה. מצוה שישפט בצדק
רלו. שלא לרגל
רלז. שלא לעמד על דם רעים
רלח. שלא לשנא אחים
רלט. מצות תוכחה לישראל שאינו נוהג כשורה
רמ. שלא להלבין פני אדם מישראל
רמא. שלא לנקם
רמג. מצות אהבת ישראל
רמד. שלא להרביע בהמה מין עם שאינו מינו
רמה. שלא לזרע כלאי זרעים ולא נרכיב אילן בשום מקום בארץ
רמו. שלא לאכול ערלה
רמז. מצות נטע רבעי
רמח. שלא לאכל ולשתות כדרך זולל וסובא
רמט. שלא לנחש
רנ. שלא לעונן
רנא. שלא להקיף פאת הראש
רנב. שלא להשחית פאת זקן
רנג. שלא נכתב בבשרנו כתבת קעקע
רנד. מצות היראה מן המקדש
רנה. שלא לעשות מעשה אוב
רנו. שלא לעשות מעשה ידעוני
רנז. מצות כבוד חכמים
רנח. שלא להונות במדות וכל המדות בכלל
רנט. מצות צדוק המאזנים והמשקלים והמדות
רס. שלא לקלל אב ואם
רסא. מצוה שישרפו מי שיתחיב שרפה
רסב. שלא ללכת בחקת הגוים
רסג. שלא יטמא כהן הדיוט במת זולת בקרובים המבארים בכתוב
רסד. מצות ענין טמאת הכהנים לקרוביהם, ובכללה שיתאבלו כל אחד מישראל על ששה מקרוביהם הידועים
רסה. שלא ישמש כהן טבול יום עד שיעריב שמשו
רסו. שלא ישא כהן אשה זונה
רסז. שלא ישא כהן אשה חללה
רסח. שלא ישא כהן גרושה
רסט. מצות קדוש זרע אהרן
רע. שלא יכנס כהן גדול באהל המת
רעא. שלא יטמא כהן גדול בשום טמאה במת
רעב. מצות כהן גדול לשא נערה בתולה
רעג. שלא ישא כהן גדול אלמנה
רעד. שלא יבעל כהן גדול אלמנה
רעה. שלא יעבד כהן בעל מום במקדש
רעו. שלא יעבד כהן בעל מום עובר
רעז. שלא יכנס בעל מום בהיכל כולו
רעח. שלא יעבד כהן טמא
רעט. שלא יאכל כהן טמא תרומה
רפ. שלא יאכל שום זר תרומה
רפא. שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה
רפב. שלא יאכל ערל תרומה
רפג. שלא תאכל חללה מן הקדש
רפד. שלא לאכל טבל
רפה. שלא נקדיש בעלי מומין למזבח
רפו. מצות הקרבן להיות תמים
רפז. שלא נתן מום בקדשים
רפח. שלא נזרק דם בעל מום על המזבח
רפט. שלא נשחט בעל מום לשם קרבן
רצ. שלא נקטיר מאמורי בעלי מומין
רצא. שלא לסרס אחד מכל המינים
רצב. שלא להקריב קרבן בעל מום מיד הנכרי
רצג. מצות הקרבן שיהיה משמנה ימים ולמעלה
רצד. שלא לשחוט בהמה ובנה ביום אחד
רצה. שלא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם
רצו. מצות קדוש השם
רצז. מצות שביתה ביום ראשון של פסח
רצח. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח
רצט. מצות קרבן מוסף כל שבעת ימי הפסח
ש. מצות שביתה בשביעי של פסח
שא. שלא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח
שב. מצות קרבן העמר של שעורים
שג. שלא לאכל מתבואה חדשה קדם כלות ששה עשר בניסן
שד. שלא לאכל קלי מתבואה חדשה עד היום ההוא
שה. שלא לאכל כרמל מתבואה חדשה עד היום ההוא
שו. לספור תשעה וארבעים יום מיום הבאת העומר
שז. מצות קרבן מנחה חדשה מן החטים ביום עצרת
שח. שביתה ממלאכה ביום עצרת
שט. שלא לעשות מלאכה ביום חג השבועות
שי. מצות שביתה ביום ראש השנה
שיא. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי
שיב. מצות קרבן מוסף ביום ראש השנה
שיג. מצות תענית ביום עשירי בתשרי
שיד. מצות קרבן מוסף של יום הכפורים
שטו. שלא לעשות מלאכה בעשרה בתשרי
שטז. שלא לאכל ולשתות ביום הכפורים
שיז. מצות שביתה ממלאכה ביום הכפורים
שיח. מצות שביתה ממלאכה ביום ראשון של חג הסכות
שיט. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסכות
שכ. מצות קרבן מוסף בכל יום משבעת ימי הסכות
שכא. מצות שביתה ממלאכה ביום שמיני של סכות
שכב. מצות קרבן מוסף ביום שמיני של סכות שהוא נקרא שמיני עצרת
שכג. שלא לעשות מלאכה ביום שמיני עצרת
שכד. מצות נטילת לולב
שכה. מצות ישיבת סכה
שכו. שלא נעבד האדמה בשנה השביעית
שכז. שלא נעשה עבודה גם באילנות
שכח. שלא נקצר ספיחים בשנה השביעית
שכט. שלא נאסף פרות האילן בשביעית כדרך שאוספין אותן בכל שנה
של. מצות ספירת שבע שבתות שנים
שלא. מצות תקיעת שופר ביום הכיפורים של יובל
שלב. מצות קידוש שנת היובל
שלג. שלא נעבוד הארץ בשנת היובל
שלד. שלא נקצור ספיחי תבואות של שנת היובל
שלה. שלא לאסוף פירות האילנות בשנת היובל כדרך שאוספין אותן בשאר שנים
שלו. מצות עשית דין בין לוקח ומוכר
שלז. שלא להונות במקח וממכר
שלח. שלא להונות אחד מישראל בדברים
שלט. שלא נמכר שדה בארץ ישראל לצמיתות.
שמ. מצות השבת קרקע לבעליהן ביובל
שמא. מצות פדיון בתי ערי חומה עד השלמת שנה
שמב. שלא לשנות ממגרשי הלוים
שמג. שלא להלוות ברבית לישראל
שמד. שלא נעבד בעבד עברי עבדת בזיון כמו עבדת כנעני
שמה. שלא נמכר עבד עברי על אבן המקח
שמו. שלא לעבד בעבד עברי בעבדת פרך
שמז. מצות עבודה בעבד כנעני לעולם
שמח. שלא להניח לגוי לעבד בעבד עברי הנמכר לו
שמט. שלא נשתחוה על אבן משכית אפילו לשם
שנ. מצות מעריך אדם שיתן דמים הקצובים בתורה
שנא. שלא נמיר הקדשים
שנב. מצות הממיר בהמת קרבן בבהמה אחרת שתהיינה שתיהן קדש
שנג. מצות מעריך בהמה שיתן כפי שיעריכנה הכהן
שנד. מצות מעריך בתים שיתן כערך שיעריכנה הכהן ותוספת חמש
שנה. מצות מעריך שדה שיתן כערך הקצוב בפרשה
שנו. שלא לשנות הקדשים מקרבן לקרבן
שנז. מצות דין מחרים מנכסיו שהוא לכהנים
שנח. שלא ימכר קרקע שהחרימו אותה בעלים אלא תנתן לכהנים
שנט. שלא יגאל שדה החרם
שס. מצות מעשר בהמה טהורה בכל שנה
שסא. שלא למכר מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים
שסב. מצות שלוח טמאים חוץ למחנה שכינה
שסג. שלא יכנס טמא בכל המקדש
שסד. מצות ודוי על החטא
שסה. מצות סוטה שיביאנה הבעל אל הכהן ויעשה לה כמשפט הכתוב
שסו. שלא נתן שמן בקרבן סוטה
שסז. שלא לשים לבונה בקרבן סוטה
שסח. שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שכר
שסט. שלא יאכל הנזיר ענבים לחים
שע. שלא יאכל הנזיר צמוקים
שעא. שלא יאכל הנזיר גרעיני הענבים
שעב. שלא יאכל הנזיר קלפת הענבים
שעג. שלא יגלח הנזיר שערו
שעד. מצות גדול שער נזיר
שעה. שלא יכנס הנזיר לאהל המת
שעו. שלא יטמא הנזיר במת ובשאר טמאות
שעז. מצות גלוח הנזיר והבאת קרבנותיו
שעח. מצות ברכת כהנים בכל יום
שעט. מצות משא הארון בכתף
שפ. מצות פסח שני בארבעה עשר באיר
שפא. מצות פסח שני שיאכל על מצות ומרורים
שפב. שלא להותיר כלום מבשר הפסח שני למחרתו
שפג. שלא לשבר עצם מעצמות פסח שני
שפד. מצות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה
שפה. מצות חלה
שפו. מצות ציצית
שפז. שלא לתור אחר מחשבת הלב וראית העינים
שפח. מצות שמירת המקדש
שפט. שלא יתעסקו הכהנים בעבודת הלוים ולא הלוים בעבודת כהנים
שצ. שלא יעבד זר במקדש
שצא. שלא לבטל שמירת המקדש
שצב. מצות פדיון בכור אדם
שצג. שלא לפדות בכור בהמה טהורה
שצד. מצות עבודת הלוים במקדש
שצה. מצות מעשר ראשון
שצו. מצות הלוים לתת מעשר מן המעשר
שצז. מצות פרה אדמה
שצח. מצות טמאה של מת
שצט. מצות מי נדה שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא מטמאת מת בלבד
ת. מצות דיני נחלות
תא. מצות תמידין בכל יום
תב. מצות קרבן מוסף של שבת
תג. מצות קרבן מוסף בכל חדש וחדש
תד. מצות קרבן מוסף ביום חג השבועות
תה. מצות שופר בראש השנה
תו. מצות דין הפרת נדרים
תז. שלא נחל דברנו בנדרים
תח. מצות ישראל לתת ערים ללוים לשבת בהן והן קולטות
תט. שלא להרוג מחוייב קודם שיעמוד בדין
תי. מצוה על בית דין להשליך מכה נפש בשגגה מעירו לערי מקלט ועל הרוצח בעצמו ללכת שם
תיא. שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות
תיב. שלא ליקח כופר להציל ממות הרוצח
תיג. שלא ליקח כופר ממחוייב גלות לפוטרו מן הגלות
תיד. שלא למנות דין שאינו יודע בדיני התורה
תטו. שלא יירא הדיין בדין מאדם רע
תטז. שלא להתאוות ממון חברו
תיז. מצות אחדות השם
תיח. מצות אהבת השם
תיט. מצות תלמוד תורה
תכ. מצות קריאת שמע שחרית וערבית
תכא. מצות תפילין של יד
תכב. מצות תפילין של ראש
תכג. מצות מזוזה
תכד. שלא לנסות נביא אמת יותר מדאי
תכה. מצות הריגת שבעה עממין
תכו. שלא לחון על עובדי עבודה זרה
תכז. שלא להתחתן בעובדי עבודה זרה
תכח. שלא ליהנות מציפוי עבודה זרה
תכט. שלא להדביק שום דבר מעבודה זרה עם ממוננו וברשותנו ליהנות בו
תל. מצות ברכת המזון
תלא. מצות אהבת הגרים
תלב. מצות יראת השם
תלג. מצות תפילה
תלד. מצות החברה והדביקה עם חכמי התורה
תלה. מצוה על כל הצריך לישבע שישבע בשם השם
תלו. מצוה לאבד עבודה זרה ומשמשיה
תלז. שלא נאבד ונמחה הדברים ששם הקדוש ברוך הוא נקרא עליהם
תלח. להקריב כל הקרבנות שיש על האדם בחובה או בנדבה ברגל ראשון שפוגע בו
תלט. שלא להעלות קדשים בחוץ
תמ. מצוה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה ולא בחוץ
תמא. לפדות קדשים שנפל בהם מום
תמב. שלא לאכל מעשר שני של דגן חוץ לירושלים
תמג. שלא לאכל מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים
תמד. שלא לאכל מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים
תמה. שלא לאכל בכור תמים חוץ לירושלים
תמו. שלא לאכל קדשי הקדשים חוץ לעזרה
תמז. שלא לאכל בשר העולה
תמח. שלא לאכל קדשים קלים קדם זריקת דמים
תמט. שלא יאכל כהן בכורים קדם הנחתם בעזרה
תנ. שלא לעזוב את הלוים מלתת להם מתנותיהם ולשמחם ברגלים.
תנא. מצות שחיטה
תנב. שלא לאכל אבר מן החי
תנג. להביא קדשים בבית הבחירה
תנד. שלא להוסיף על המצות ופרושן
תנה. שלא לגרע ממצות התורה
תנו. שלא לשמע ממתנבא בשם עבודה זרה
תנז. שלא לאהב המסית
תנח. שלא לעזב שנאתו על המסית
תנט. שלא להציל המסית
תס. שלא ללמד זכות למסית
תסא. שלא למנע מללמד על המסית חובה
תסב. שלא להסית אחד מישראל לעבד עבודה זרה
תסג. מצות חקירת העדים היטב
תסד. שריפת עיר הנדחת ולהרג אנשיה
תסה. שלא לבנות עיר הנדחת
תסו. שלא להנות בממון עיר הנדחת
תסז. שלא להתגודד כמו עובדי עבודה זרה
תסח. שלא לקרוח על מת
תסט. שלא לאכל פסולי המקדשין
תע. לבדק בסימני העוף
תעא. שלא לאכל שרץ העוף
תעב. שלא לאכל מבשר בהמה חיה ועוף שמתו מאליהן
תעג. מצות מעשר שני
תעד. להפריש מעשר עני
תעה. שלא לתבע חוב שעברה עליו שביעית
תעו. מצוה לנגש את הנכרי
תעז. שישמיט כל הלואותיו בשביעית
תעח. שלא יאמץ את לבבו על העני
תעט. מצות צדקה
תפ. שלא נמנע מלהלוות קודם השמיטה
תפא. שלא לשלח עבד עברי ריקם
תפב. להעניק לו בצאתו לחפשי
תפג. שלא לעבד בקדשים
תפד. שלא לגזז הצמר בקדשים
תפה. שלא לאכל חמץ אחר חצות
תפו. שלא להותיר מקרבן חגיגה עד יום שלישי
תפז. שלא להקריב קרבן פסח בבמת יחיד
תפח. מצוה לשמח ברגלים
תפט. להראות ברגלים בבית הבחירה
תצ. שלא נעלה לרגל בלא קרבן
תצא. למנות שופטים ושוטרים
תצב. שלא לטעת אילן במקדש
תצג. שלא להקים מצבה
תצד. שלא להקריב קרבן בעל מום עובר
תצה. לשמע בקול בית דין בכל זמן
תצו. שלא לסור מדברי השופטים
תצז. למנות מלך מישראל
תצח. שלא להקים עלינו מלך נכרי
תצט. שלא ירבה המלך סוסים
תק. שלא לשכן בארץ מצרים לעולם
תקא. שלא ירבה לו המלך נשים
תקב. שלא ירבה לו המלך כסף וזהב
תקג. שיכתב המלך ספר תורה שני לעצמו
תקד. שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראל
תקה. שלא יקח שבט לוי חלק בבזה
תקו. לתת זרוע ולחיים וקבה לכהן
תקז. להפריש תרומה גדולה לכהן
תקח. לתת לכהן ראשית הגז
תקט. להיות הכהנים והלווים עובדים במקדש במשמרות
תקי. שלא לקסם
תקיא. שלא לכשף
תקיב. שלא לחבר חבר
תקיג. שלא לשאל בבעל אוב
תקיד. שלא לשאול בידעוני
תקטו. שלא לדרש אל המתים
תקטז. מצוה לשמע אל נביא האמת
תקיז. שלא להנבא בשקר
תקיח. שלא להתנבא בשם עבודה זרה
תקיט. שלא נירא מהריגת נביא השקר
תקכ. מצוה להכין שש ערי מקלט
תקכא. שלא לחוס על הרוצח וחובל
תקכב. שלא להסיג גבול
תקכג. שלא יקום דבר העדות בעד אחד
תקכד. לעשות לעד זומם כאשר זמם
תקכה. שלא לערוץ ולפחוד במלחמה
תקכו. מצוה למשוח כהן למלחמה
תקכז. לשלח שלום לערים שצרים עליהן
תקכח. שלא להחיות נשמה משבעה עממין
תקכט. שלא להשחית אילני מאכל
תקל. לערוף ראש העגלה בנחל כשנמצא הרוג ולא יודעים מי הכהו
תקלא. שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן
תקלב. לדון דין יפת תואר
תקלג. שלא למכור יפת תואר
תקלד. שלא להעביד יפת תואר אחר שבעלה
תקלה. לתלות המחויב לתלות
תקלו. שלא להלין התלוי
תקלז. לקברו בו ביום וכן כל המתים
תקלח. להשיב אבדה לישראל
תקלט. שלא להעלים עיניו ממנה
תקמ. שלא להניח בהמת חברו נופלת תחת משאה
תקמא. לטען המשא שנפל עם חברו
תקמב. שלא תלבש אשה עדי איש
תקמג. שלא ילבש איש מלבושי אשה
תקמד. שלא לקח אם על בנים
תקמה. מצות שלוח הקן
תקמו. מצות מעקה
תקמז. שלא להניח מכשול
תקמח. שלא לזרע כלאים בכרם
תקמט. שלא לאכל כלאי הכרם
תקנ. שלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמות
תקנא. שלא ללבוש שעטנז
תקנב. לישא אשה בכתובה וקדושין
תקנג. מצוה שתשב אשת מוציא שם רע תחתיו לעולם
תקנד. שלא יגרשנה כל ימיו
תקנה. מצוה על בית דין לסקול המחויב
תקנו. שלא לענש האנוס בחטא
תקנז. מצות על האונס שישא אנוסתו
תקנח. שלא יגרשנה כל ימיו
תקנט. שלא ישא סריס בת ישראל
תקס. שלא ישא ממזר בת ישראל
תקסא. שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם
תקסב. שלא לדרש שלומם במלחמה
תקסג. שלא להרחיק אדומי דור שלישי מלבוא בקהל
תקסד. שלא להרחיק מצרי דור שלישי
תקסה. שלא יכנס טמא להר הבית
תקסו. מצוה להתקין מקום להפנות בו
תקסז. מצוה להתקין יתד לחפר בו
תקסח. שלא להסגיר עבד שברח אל אדוניו
תקסט. שלא להונות עבד הבורח אלינו מחוצה לארץ
תקע. שלא לבעל אשה בלא כתבה וקדושין
תקעא. שלא להקריב אתנן זונה ומחיר כלב
תקעב. שלא יתן הלוה רבית לישראל
תקעג. להלוות לנכרי ברבית
תקעד. שלא לאחר נדריו יותר משלשה רגלים
תקעה. לקיים מוצא שפתיו כמו שנדר
תקעו. מצוה להניח השכיר לאכל מהמחובר שעושה בו
תקעז. שלא יקח הפועל בידו יותר על אכילתו
תקעח. שלא יאכל הפועל בשעת מלאכה
תקעט. הרוצה לגרש את אשתו שיגרשנה בגט
תקפ. שלא יחזיר גרושתו משנשאת
תקפא. שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצרכי צבור
תקפב. מצוה שישמח החתן עם אשתו שנה אחת
תקפג. שלא ימשכן בחובו כלים שעושים בהם אכל נפש
תקפד. שלא לתלוש סימני צרעת
תקפה. שלא למשכן בעל חוב בזרוע
תקפו. שלא למנע המשכון מבעליו העני
תקפז. להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו
תקפח. לתת שכר שכיר ביומו
תקפט. שלא יעיד קרוב זה אל זה
תקצ. שלא להטות משפט גר ויתום
תקצא. שלא למשכן בגד אלמנה
תקצב. להניח לעניים השכחה
תקצג. שלא ישוב לקחת השכחה
תקצד. מצוה להלקות לרשע
תקצה. שלא להוסיף להכותו
תקצו. שלא לחסם בהמה בשעת מלאכתה
תקצז. שלא תינשא היבמה לאחר עד שתחלץ
תקצח. מצות יבום
תקצט. מצות חליצה
תר. מצוה להציל הנרדף בנפשו של רודף
תרא. שלא לחוס על הרודף
תרב. שלא להשהות משקלות ומדות חסרות
תרג. לזכר מה שעשה לנו עמלק
תרד. למחות זרעו של עמלק מן העולם
תרה. שלא נשכח מה שעשה לנו עמלק
תרו. מצות קריאה על הבכורים
תרז. מצות ודוי מעשר
תרח. שלא לאכל מעשר שני באנינות
תרט. שלא לאכל מעשר שני בטומאה
תרי. שלא להוציא דמי מעשר שני אלא באכילה ושתיה
תריא. ללכת ולהדמות בדרכי ה' יתברך
תריב. להקהיל את העם לקריאת התורה במוצאי השמיטה
תריג. לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו
